עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."
ארכיון מרץ 2015
שוב פעם
01/03/2015 17:03
Zippers
שוב פעם חזרתי לקצוץ צפרניים. אני קוצצת וקוצצת, ולא מפסיקה. ושוב אני בכלל כבר לא מקשיבה בשיעורים, למרות שאני משתדלת. ושוב הציונים שלי מתדרדרים, בגלל שאין לי כוח להתאמן. ושוב התזונה שלי מורכבת בעיקר מממתקים. ושוב אני ישנה מאוחר, בלי שההורים שלי יודעים, ושוב פעם אני לא עושה כלום עם  המשך...
6 תגובות
שגרה קטנה
05/03/2015 21:10
Zippers
קמה בבוקר. עומדת. מתארגנת. יוצאת מהדלת. עולה במדרגות. תופסת הסעה. שגרה קטנה. מגיעה לביה"ס. מורידה תיק. מורידה כיסא. מדברת. צוחקת כשצריך. אבל לא באמת. כי אני- הכל מחביאה. שגרה קטנה. מוציאה מקצועות. מתיישבת. פותחת חוברת. לומדת. מוציאה שיעורי-בית. מסוג כזה או אחר. מקבלת מבחן. 100 או פחות? להיות מושלמת. חובה  המשך...
6 תגובות
God, help the outcasts
05/03/2015 22:01
Zippers
She looked at the statue of god in front of her. She knew she was supposed to pray, kneel in front of it, even if it was only in reverence. But she couldn’t. She couldn’t bear not knowing. Would he listen? Was he even there to listen? Why would he,  המשך...
0 תגובות
סרטוןGod Help The Outcasts
תקווה...
06/03/2015 23:28
Zippers
היא ישבה לה לבד ברחוב הנטוש. למרות הכוכבים שהאירו את השמיים באורם החלש, הלילה עדיין היה חשוך. כל כך חשוך, שהיא לא יכלה לראות דבר. הכוכבים, הם נעלמו, ויחד איתם אורם החלש, כאילו אינם היו מעולם. "איפה מנורות הרחוב שצריך אותן?" מלמלה חרישית בעצבנות וזינקה מהספסל הלח. חשוך ובודד. כמוה.  המשך...
4 תגובות
שגרה
26/03/2015 13:16
Zippers
עוד יום ועוד יום עוברים. והשגרה אותה שגרה. שוב היא סתם ממלמלת, את מה שכבר אמרה. והמילים חוזרות הן על עצמן, היה עדיף כבר לא להגיד דבר. ושוב הכל נמאס לה, הכל סביבה נשבר. וכבר אין לה תשובות לכל שאלה שנשאלת. הכוחות אוזלים ממנה, היא מרגישה מוטשת. אין סיבה לדכדוך  המשך...
4 תגובות
Alone again, natrually
28/03/2015 10:05
Zippers
Maybe one day, if I’m feeling less sour, I’ll visit a nearby castle or tower And I’ll jump off, just to prove That being shattered isn’t being unable to move Shattered is someone leaving Someone you loved, not just a human being Shattered is being alone Alone again, naturally And  המשך...
5 תגובות
סרטוןGilbert O'Sullivan ~ Alone Again Natural...
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.