עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."
ארכיון ספטמבר 2014
אתם
02/09/2014 17:18
Zippers
אתם, כן אתם. שהשפלתם ודרכתם, כן אתם. אתם תראו, שיום אחד יגיע, יום אחד תרגישו, כמוני. יום אחד, אני אטפס יותר גבוה, אני אסיג אתכם והעקוף, אבל אני לא ארמה, ולא אפיל אחרים, בשביל... לטפס גבוה. אני אגיע לשם בכוחות עצמי, רק עצמי וחברי.... ואז אתם תראו, כן, תראו שאני  המשך...
8 תגובות
נלחמת
03/09/2014 19:07
Zippers
אני מנסה לא לנשום יותר. אני נאבקת. אני הופכת כל דבר שקיים, אני מורדת. אני עוצמת את העיניים שלי, ואני לא אתעורר לעולם. אני נלחמת. ואני לא אוותר. אתם תראו שאני אנצח. הפעם אני לא אפסיד. אבל כשאני אנצח את כולם, ישארו סביבי רק הריסות. הרי, אף אחד לא ישאר  המשך...
4 תגובות
מכתב תודה
08/09/2014 20:27
Zippers
הי, אתם! כן, אתם. אתם שהרסתם. שהסתכלתם ובלי מבט שני, שברתם. שירדתם, שללכתם, שריכלתם, שעצבנתם, שצחקתם, שראיתם מבנה בנוי ודרסתם, שצעקתם, שנפנפתם, שגררתם, שצבעתם, שקילפתם, שבניתם, וכשחשבו בדיוק שהחמאתם, טעיתם. שידעתם, שהקשבתם, ובכל זאת עשיתם, את כל הדברים שלמעלה כתובים. אז עכשיו לכם אני כותבת במילים, כותבת, מבקשת, אולי פשוט  המשך...
4 תגובות
אני חלקיק
09/09/2014 14:22
Zippers
אני רוצה להלך על הירח. ולגעת בכוכבים. אני רוצה להיות הכל. אבל בעצם אני כלום. אני כלום. אני חלקיק אבק. בתוך עולם כזה גדול. וכל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה חלקיקים, שמפחדים לשאול. רוצה להביט, בפנים של העולם. רוצה להרוס, ולבנות, לצחוק ולבכות, להיות בשקט ולצעוק. אני רוצה לעוף  המשך...
6 תגובות
בת מצווה
12/09/2014 14:06
Zippers
"בת מצווש". זה אחד הדברים שאני הכי שונאת. למה? הרי זה נחמד בסך הכל! אוכל... פעילויות... מוסיקה... חברים... טוב... אז ככה הלכה הבת מצווה של חברה מהכיתה החדשה שלי: כל הכיתה החדשה הוזמנה. ובכיתה החדשה שלי יש עוד שני חברים ותיקים עוד מהיסודי. בהתחלה נהינתי, צחקתי, והיה מדהים. אבל הם  המשך...
8 תגובות
הסוציאציות
13/09/2014 11:32
Zippers
לנסות לזרוח כמו השמש בזריחה כתומה לילית של כוכבים שמאירים שם בשמיים הצלולים עם עננים שמהלכים להם בשמים אם העננים יגמרו יום אחד? אני רוצה לישון על ענן כמו קצפת אתה יודע כשאתה נרדם כאשר אתה יושן? אני רוצה לדעת מתי אני נרדמת ולעוף פשוט לעוף בשמיים ואז אני אפול  המשך...
3 תגובות
חיקוי
22/09/2014 19:38
Zippers
להתלבש לפי הסטנדרתים, ולהצמד לאופנה, זה לא טוב להיות אחרת או שונה. נעליים כמו של שאר הנערות, על שטויות הולכים להם כסף ושטרות. לא עשיתי שיעורים והם שוב כועסים, אבל הם בכל זאת מעמיסים ומעמיסים. להגרר אחרי בנות מקובלות, להרגיש אהובה? כולן רוצות. כל שבוע משהו אופנתי אחר, ההסעה לא  המשך...
6 תגובות
עט ועיפרון
27/09/2014 15:14
Zippers
היא סגורה בתוך עצמה מנסה להיפתח, היא חלק כאן וחלק שם, ראשה עוד לא נוכח. דף ועט מולה, אין לה מוסג מה לכתוב, על השקיעה היפה, או אולי חבר קרוב. המורה המפחידה מפצירה בקולה הצורם: "עוד דקה וחצי נשארה, מה קורה לכם?!" מסתכלת על החלון, מנסה להעלם, מוותרת על עצמה  המשך...
6 תגובות
I'm me
30/09/2014 17:52
Zippers
I'm the wierdo who sits at the end of the curb, Who sits at the corner and waits for the world, The one who says "I will" and "I can" Instead of just "Never!", "No way" and "I can't". I'm the freak who you see walking down the hall, The  המשך...
8 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.