עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."
ארכיון אוגוסט 2014
Sing me a song
02/08/2014 23:11
Zippers
Sing me a song, can you hear me? A song that within it holds no pain. Sing me a song, tryto see me. It’s not always for my own personal gain. Oh, sing me a song already. I don’t have the time to wait. Oh, sing me a song, keep  המשך...
6 תגובות
עדכונים ^.^
04/08/2014 21:35
Zippers
אני יודעת שהמון זמן לא עידכנתי כאן... אז.. דבר ראשון תודה לך שי!!!! כבר חשבתי שאין אף אחד בבית הספר החדש שלי שאוהב אנימה... אבל אז, שי סיפרה לי שיש לה חברה בכיתה שלה שאוהבת אנימה!!!! יאיי! סוף כל סוף, מישהי נורמלית בעולם הזה אוהבת אנימה... מסתבר שהיא באמצע של  המשך...
6 תגובות
לשכוח לתמיד
05/08/2014 22:20
Zippers
הרגע הזה שאתה מנסה לזכור. ומתאמץ לעולם לא לשכוח. זיכרוני משטה בי. הלוואי והייתי יכולה לבחור איזה דברים יחרטו בזכרוני לעד. אני חושבת שאני שוכחת יותר משאני זוכרת. אני תוהה אם יש לנו זיכרון מוגבל. והמוח בעצם ממיין את הזכרונות. מה צריך ומה לא. איזה זכרונות ישכחו מן העולם הזה  המשך...
2 תגובות
כיתה חדשה מזורגגת
07/08/2014 16:56
Zippers
אז... כן... אותו סיפור שאני חופרת עליו בערך כל החופש... >.< התחלה חדשה בלה בלה בלה. חטיבה. נאחס. היה לי מפגש עם הכיתה החדשה שלי -,- ונראה לי שהרושם שעשיתי לא היה משהו... צחקתי הרבה, אבל גם ירדו עלי... קראו לי... מטרידה 0_0... מה זה אמור להביע? בגלל שאותו ילד  המשך...
10 תגובות
מחשבות כלואות בגוף ריק
08/08/2014 11:41
Zippers
היא הנידה את ראשה בזהירות. כאילו כל רגע הוא עלול להתפרק. היא אחזה בידה, פחדה שהן יברחו ממנה. כלאה את מחשבותיה בראשה. החביאה היטב את כל זכרונותיה. בידה הנותרת, חסמה את פיה, שלא יפלט ממנו שום הגה. וכיבתה את רגשותיה מבחוץ עד שאינם נראו עוד. עיניה המזוגגות, ריצדו באפלה המוארת.  המשך...
17 תגובות
אחותי
11/08/2014 00:20
Zippers
ישבתי בחדר הקטן והקר, הבודד. שקט מתוח שרר. לא רציתי לשבור אותו. לא היה לי שום רצון בכך. הסתכלתי עליה, כמה יפה היא. זזה לה מתוך שנתה, שנתה, סוג של קומה, אך בסוף תמיד חוזרת למקומה הטבעי, על גבה. הצינורות הדקים שיצאו לה מהאף, וגם אלה העבים יותר שיצאו מאמצע  המשך...
6 תגובות
קופצת
11/08/2014 09:25
Zippers
מסתכלת למטה, לא רואה את הסוף. לא משתדלת את שבריה לאסוף. לא אכפת לה אם כן או אם לא, זה לא משנה, כי כולם כבר אותה שברו, אז היא הגיעה לקצה. שוב מתבוננת, אך שומרת מרחק. הערפל שנמתח לו למטה נראה מועק. מחכה הוא שתקפוץ,שתראה את הסוף, וכל כולה תהיה  המשך...
4 תגובות
חברה חדשה ^^
11/08/2014 10:44
Zippers
אז היום ישנתי אצל חברה בבית בספר החדש שלי... בהתחלה היה משעמם קצת, ואז היה כל כך כיף! עשינו סרטונים, דיברנו, צחקנו... גליתי גם שאני מכורה לפאלפון שלי בצורה קשה... הייתי עצלה המון זמן, מ-11 מהבוקר של אתמול ועד ל-10 בבוקר של היום... אני שמחה לפחות שאני מכירה מישהי אחת  המשך...
4 תגובות
נסחפתי
11/08/2014 16:35
Zippers
לפעמים, אני רוצה להסחף עם הים. לראות אל מולך, את כל מה שקיים. לשקוע עמוק אל תוך המעמקים. להסתכל בלי פחד, במים הריקים. לשחות עמוק, עד כמה שאפשר. להפסיק כבר לשאול, אם אסור או מותר. לבטל את כל החוקים, ללמוד להקשיב ליופי. לא להסתכל על הבחוץ, להסתכל על האופי. אני  המשך...
4 תגובות
יש אנשים
12/08/2014 12:30
Zippers
יש אנשים שהולכים בחיים, עם חיוך כה גדול ורחב. אופטימים להם קוראים, תמיד הם שמחים, אנשים מוצאים בהם עניין רב. ויש אנשים, שתמיד עצובים, כמו איש שאיבד משהו לו יקר, איבדו הם בעצם את מטרת החיים, כי להיות עצובים-כמה אפשר? ויש את אלה, אדישים לעולם, שלא אכפת להם אם כך  המשך...
10 תגובות
מחכה
12/08/2014 20:34
Zippers
האש עוד לא תשרוף אותי, לא תכלא אותי וודאי, והגשם עוד לא ירטיב אותי עד לשד עצמותי. עוד לא אוכל להתמזג עם הרוח, והאדמה לא תרצה אותי עוד. השמיים כבר לא, יאירו לי פנים. והשמש תתחבא בשבילי מאחורי העננים. אני כבר לא אשקע במים, והכוכבים אינם יאירו סביבי. אני מחכה  המשך...
10 תגובות
כל יום
14/08/2014 21:12
Zippers
שיר עם מנגינה סוחפת, וסתם ציפור שמתעופפת, או איש שעוזר לאישה מבוגרת, או סתם ילדה קטנה שמדברת. ריח חנות מאפים שנפתחת, וריח של כביסה שאתה עובר ממתחת. ריח של קפה שאמא שותה או סתם פשוט להירגע במיטה, וקרן אור שמהחלון מתגנבת, והעוגות של סבתא שאני הכי אוהבת, ואנשים שפשוט, רצים  המשך...
4 תגובות
חיים אחרים...
14/08/2014 21:40
Zippers
לפעמים, כן, לפעמים... אני רוצה לנחות בחיים אחרים. חיים אחרים, מציאות פחות קשה, ומשהו קצת שונה מהסביבה. כל פעם שאני רואה סרט, פנטזיה כנראה, בעיקר, תמיד יש מחשבה בי של: הלוואי שחייתי במקום הזה כבר. הרי ברור שמקום כזה נמצא במקום אחרי הסוף, בעולם של חלום. עם יצורים מדהימים, בין  המשך...
2 תגובות
אילו רק.
15/08/2014 21:37
Zippers
נשימה. שעיפה. נשימה. שעיפה. היא נאבקה בריאות שלה. ניסתה להכניס את האוויר בכוח. את האוויר שכן הצליחה לנשום, חלקו השני נפלט בנשיפה נרעדת. הגשם היכה בה בכוח. הליל היה חשוך. צמרמורות. היה כל כך קר בחוץ. היא הביטה בעורה החיוור. מישהו רדף אחריה, אילו רק יכלה לראות אותו, אילו רק  המשך...
8 תגובות
אם למישהו היה אכפת...
16/08/2014 14:42
Zippers
אם למישהו מלמעלה היה אכפת ממנו, אז לא היו מלחמות. אם היינו חשובים לאל כלשהו, אנשים לא היו חולים. לא היה דבר כזה פחד, או כאב. עוני. רעב. סמים. סבל. היינו יכולים לדעת בוודאות שיש גן עדן. אבל לאף אחד לא אכפת. ואנחנו כאן, מחכים לנס... אבל, זה טוב. שלאף  המשך...
6 תגובות
התקפת שיעמום
17/08/2014 20:05
Zippers
ברגע זה ממש, אני חוויתי "התקפת שיעמום". ההרגשה הזאת שאין לך כוח לכלום, אתה רוצה להעיף את כולם מעלך לעזאזל, אתה ריק מבפנים, ורוצה להרוג מישהו. אתה עייף, אבל אם תלך למיטה אין מצב שתירדם. אתה נואש למשהו שיעסיק אותך. אתה לא חושב על כלום, חוץ מזה שמשעמם לך. אתה  המשך...
8 תגובות
לחץ חברתי?
19/08/2014 13:05
Zippers
זה קרה ממזמן. זה היה בשיעור אומנות. כל "המקובלים" קיללו אחד את השני וצחקו. ואז כולם הביטו בי. "החנונית". "בואו נתערב שנעמה לא מסוגלת להגיד בת **** או לכי ******" אמרו בלעג. בלעתי את רוקי. "אני יכולה, לך ******" אמרתי להם. זה היה קל, כביכול. רק אמרתי שתי מילים, לא  המשך...
14 תגובות
תל אביב!
20/08/2014 13:19
Zippers
אתמול, אני, שי, ועוד כמה חברות, נסענו לתל אביב... זה מרחק של שעה - שעתיים מהמקום שאנחנו גרות... בהתחלה ממש התנגדתי לרעיון, הרי אנחנו רק בנות 12, להסתובב לבד בעיר שאנחנו לא מכירות?! ואז שתי אימהות של בנות מסוימות החליטו שהן מצטרפות אלינו... יאיי! בסוף אחרי זמן מה של התלבטות,  המשך...
18 תגובות
גשר...
21/08/2014 23:37
Zippers
שוב פעם, ברזלים בשיניים, שוב פעם אנטיביוטיקה, שוב פעם כאבים, שוב פעם אני לא יכולה לאכול דברים קשים. שוב פעם קשה לי לאכול, ושוב פעם אני אצתרך לצחצח עם מברשות מיוחדות את השיניים, שוב פעם לחכות בתור של הרופאת שיניים שעות, ושוב פעם היא תוקעת לי עצמים מוזרים בפה, שוב  המשך...
8 תגובות
נו באמת...
22/08/2014 12:35
Zippers
להורים שלי יש חברים, שהילדה שלהם הייתה איתי בכיתה. אמא ואבא שלי הזמינו אותם לבית שלי. ואותה הילדה שלהם, היא האוייבת מספר אחת שלי. טוב, הגזמתי... אבל היא הייתה "מהמקובלים". אלה שדרכו והשפילו אותי (ואת שי) ועכשיו, אני אמורה להיפגש איתה, זה הולך להיות מביך... חשבתי שנפטרתי ממנה. זה לא  המשך...
18 תגובות
אני רוצה.
23/08/2014 16:05
Zippers
אני רוצה לצרוח בכל הכוח ושאף אחד לא ישמע, רק אלוהים. ישמע את זעקותי. אני רוצה לחיות ללא אוויר, מנסה לעצור את הנשימה, אבל האוויר נכנס לבד. זה אלוהים. זה עבודתו של אלוהים. אני רוצה להישרף באש, ואז לחזור לתחייה, אבל אלוהים, לא ייתן לי הזדמנות שנייה. רוצה לעוף במהירות  המשך...
8 תגובות
אין לי כוח
26/08/2014 20:47
Zippers
מה עבר עלי השבוע הזה... במהלך שלוש ימים הספקתי לישון אצל שני ידידים שלי, ועוד להזמין אחד לביתי, לקחת ספרים מבית הספר החדש, ולקנות עטיפות... מכל החופש, אני מרגישה שזה השבוע שהיה הכי כיף שהיה לי... כל החופש שלי בובז. בבית הספר החדש שלנו פתחו קבוצה בטלגרם (כמו ווסטאפ) של  המשך...
6 תגובות
הלבנה לא לבנה באמת.
27/08/2014 16:49
Zippers
היא שכבה על הספסל. צבעו המתקלף היה ירוק מחריד. המעיל הדקיק שלה לא הועיל אפילו במעט, הקור חדר לשד עצמותיה. למזלה הגשם לא היה שוטף, רק טיפות קטנות שלא חדלו ליפול. היא ידעה שלא חכם לשכב על ספסל לח באמצע החורף בשעה כה המאוחרת. אבל היא העדיפה לכפוא מקור בחוץ,  המשך...
13 תגובות
כמה אני?
28/08/2014 12:15
Zippers
וואו. אני מסתכלת בווסטאפ ואני מגחחת. אני אדם אחר בכלל בווסטאפ. פשוט לא אני. אני מתנהגת אחרת, מדברת אחרת, צוחקת אחרת, ומחצית מהדיבורים שלי הם שטויות, שי הכירה לי את הילדה שאוהבת אנימה! יאיי! היא סוטה מעט, אבל ממש מגניבה:) וכשדיברתי איתה (בווסטאפ), שמתי לב כאילו מישהי אחרת דיברה איתה.  המשך...
6 תגובות
מה אני בהשקפתם של אחרים
28/08/2014 22:09
Zippers
כבר שמעתי כמה אני מטומטמת, כבר שמעתי כמה אני סתומה. אני יודעת כמה אני מעצבנת, שאני כמו ילדה קטנה. כבר אמרו לי כמה אני מפגרת. גם חנונית, לא חסר. וגם עוד כמה שמות כאלה ואחרים, לא פחות ולא יותר. שמעתי כבר שאני לא זורמת. שלא רוצים אותי, שאלך. וכך יצא  המשך...
4 תגובות
סערה
29/08/2014 16:14
Zippers
האם שלהבה קטנה יכולה להאיר חשכה אין סופית? מתי החושך אותה ישביט? האם בשקט מוחלט ישמעו רעמים? והאם כוכב קטן יכול להאיר שמיים שלמים? היא איבדה את דרכה בן קוצים ועפר, ליבה הוא האשם, הוא אותה שבר. השמיים הקודרים ורוחות משתוללות, אבל הסערות האמיתיות, בתוכה מתחוללות. היא צריכה למצוא את  המשך...
10 תגובות
רגישה מידי
30/08/2014 18:30
Zippers
אני רגישה. אני רגישה מידי. אני בוכה משטויות, גם כשאני לא צריכה להיעלב, אבל זה מוזר, כי... אני גם עצובה בשביל אחרים, נגיד, שאף אחת פרט לי ועוד חברה לא באו לפעולה האחרונה של המדריכה בצופים, יכולתי לחוש באכזבה בעיניה. ריחמתי עליה, או ש... הכיתה שלנו צחקה על המורה, אני  המשך...
4 תגובות
הכל מחדש?
31/08/2014 15:25
Zippers
החולצות עם סמל, החוברות עטופות. התיק מאורגן, הציוד בקלמר. אני מתרגשת, או לחוצה? מחכה למחר, או לא רוצה שהיום הזה ייגמר? החופש נמאס, אבל מצד שני אין לי כוח לבית הספר. אני רוצה להכיר את כיתתי החדשה, אבל אין לי כוח להסתגל מחדש. אין לי כוח, לשנה הזאת. אני לא  המשך...
16 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.