עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."
ארכיון מאי 2014
שלום לכם!
18/05/2014 18:25
Zippers
זה הבלוג שלנו ואתם מוזמנים לצפות, ליהנות ולצחוק! מקוות שתיהנו! נעמה ושי...
4 תגובות
מהו יופי באמת?
18/05/2014 18:57
Zippers
0 תגובות
גבולות
19/05/2014 08:41
Zippers
מה הגבול בין שכחה לזיכרון? מה הגבול בין דמיון למציאות? מה הגבול בין חיים למוות? מה הגבול בין בריאות לחולי? מה הגבול בין טוב לרע? מה הגבול בין אהבה לשנאה? מה הגבול לבין דאגה לאנוכיות? מה הגבול בין חבר לאויב? מה הגבול לבין לצחוק או להעליב? הרי אין בעולם הזה  המשך...
0 תגובות
חופש
19/05/2014 08:50
Zippers
נשמתי עמוק. הסתכלתי לצדדים. כזאת היא אמורה להיות אווירת החופש? אווירה של גמירה? של סיום? זהו, זה הסוף? עכשיו אני עוברת לחטיבה, נפרדת מכל חברותי הישנות. נפרדת מזיכרונות. נפרדת מרגעי אושר, ואכזבה. מרגעים של טוב לרע. מרגעים שנהניתי, מרגעים שבכיתי. ועכשיו, אני עוזבת את הכל. ומתחילה התחלה חדשה לגמרי. ואם  המשך...
0 תגובות
אני לא אשבר, אני לא אכנע
22/05/2014 07:21
Zippers
תיקחו ממני את הרגשות. תיקחו ממני את המחשבות. אבל אתם לא תישברו אותי. אני אף פעם לא אכנע. תיקחו ממני את הזיכרונות שלי. תיקחו ממני את הרגשות שלי. לא משנה מה, אני לא אשבר. אני לא אכנע. תיקחו ממני את העתיד. את העבר. כבר לא נשאר לי דבר. אני לעולם  המשך...
0 תגובות
לברוח
23/05/2014 15:09
Zippers
אני בורחת. אני לא מפסיקה לרוץ. ולעולם לא שוכחת. שאני לא אנוח, עד שאמצה תירוץ. אני מנסה להפסיק. אך ללא הצלחה. מסקנות עכשיו מנסה להסיק. אני צריכה מנוחה. אני לא עומדת בקצב. כולם מסיגים אותי, מלפני. אכזבה, מצוקה, עצב. אין כבר הבעות על פני. אני מקבלת מכולם רק אדישות. הכל  המשך...
0 תגובות
אנשים
26/05/2014 21:08
Zippers
אנשים עוברים. רואים. מביטים. מסתכלים. בוהים. אבל הם לא מבינים. הם לעולם לא יבינו! אז למה הם מנסים להבין? והאנשים. מסוקרנים. שואלים. צוחקים. מדברים. הם מנסים לעזור. אבל הם לא מבינים. הם לעולם לא יבינו! אז למה הם מנסים להבין? אני מסתכלת עליהם ושותקת. והעוברים והשבים מסתכלים. כהרף עין. אנשים  המשך...
0 תגובות
מה חושבים עלי?
27/05/2014 12:20
Zippers
מוזרה. פריקה. מפגרת. הזויה. נודניקית. חנונית. כלבה. פרחה. פאקצה. מה הם חושבים עלי? פשוט תגידו! ותחסכו ממני שעות של מחשבות! מה אתם חשובים עלי?! לא איכפת לי מה אתם חושבים עלי. אז למה אני חושבת על זה כל כך הרבה? שלא יחשבו עלי וזהו! ומה אני חושבת עליהם. אני לא  המשך...
2 תגובות
מילה
27/05/2014 20:40
Zippers
מילה. מילה היא דבר קטן. לא גדול. מילה היא דבר שמשתמשים בה אלפי פעמים ביום. מילה היא דבר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. מילה היא צירוף אותיות פשוט, או אולי קצת מסובך. לא משהו קשה יותר מדי. ואותיות? אותיות הן באמת רק צירוף של צליל, של רעש, אולי של גובה הדיבור.  המשך...
2 תגובות
האיש
29/05/2014 22:32
Zippers
איש אחד עני חי בביתו הקט, אשר נמצא בשכונת עשירים. איך הגיעה בית דל שכזה אל שכונה מפוארת,פורחת, ועשירה (אם כי מזוהמת) כל כך, איש לא ידע. כל מה שנודע על בית זה הוא שהוא היה שם עוד הרבה לפני שהוקמה שכונה זאת, ושהוא גם כנראה יהיה שם גם אחרי  המשך...
0 תגובות
עיניים
30/05/2014 14:07
Zippers
עיניים. יש כל כך הרבה דברים בעולם הזה שכבר ממזמן עליהם וויתרתי. חברים, אויבים, שנאה או שמחה-אין כבר כל כך הרבה הבדל. למה? כי הגבול בינהם דק מדי. מה שאני עושה-מה שכולנו עושים- זה לשבת ולראות את הנוף החולף, כמו במכונית, אך ללא עצירות. לשבת ולראות צבעים, הזדמנויות, אנשים אחרים.  המשך...
2 תגובות
נמאס לי
30/05/2014 22:03
Zippers
אני לא רוצה לוותר לאנשים. ולשאול אותם כל בוקר מחדש איך הם מרגישים. אני לא רוצה כל פעם לסלוח. ולהבין אחרים כבר אין לי כוח. אני לא רוצה שיתקנו אותי אנשים שאני בקושי מכירה. ואני לא רוצה למצוא את עצמי כל יום קשרים של בלבול מטירה. נמאס לי לשנוא את  המשך...
2 תגובות
פשוט לעוף
31/05/2014 10:06
Zippers
הסתכלתי על השמיים הכחולים. הצלולים. ציפורים עפו גבוהה, במרומים. ואני מסתכלת עליהם. מלמטה, אכולה כולי מקנאה. גם אני רוצה לעוף. פשוט לעוף. בלי להרגיש. או לחשוב. בלי חלומות. או חברים. בלי עבר. או עתיד. פשוט לעוף. עם ראש ריק. לחיות את הרגע. בשמיים האין סופיים. ללא גבולות. ללא מעצורים. בלי  המשך...
2 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.