ומתפללת.
שאני אנחות כבר.
לא איכפת לי על מה, כי הגורל אותי שבר.
אני פשוט רוצה להרגיש את האדמה.
ולחבק אותה, כאילו היא אמא.
והרגשות מסתחררים.
סיוטים הולכים חוזרים.
וכשאני מתעוררת.
אני כאן, נשברת.
ולא מפסיקה ליפול.
אני מנסה לארגן את המחשבות.
אך הן הלכו, הן לא שבות.
ואני נשארת כאן, נופלת לבד.
בלי שאף אחד יבוא לעזור, ויושיט לי יד.
הכל סביבי כאוס.
הגורל שלי כבר הרוס.
המציאות היא תוהו ובוהו.
תעזרו לי! בואו!
אתם שומעים.
ובכל זאת מתעלמים.
ולא מפסיקה ליפול.
אני רואה סביבי רק שחור.
אני לעולם לא אסתכל לאחור.
אנשים צבועים הולכים חוזרים.
אך לא משנה כמה אבקש, הם לא עוזרים.
והאנשים סביבי לא מבינים שאני טובעת.
אנשים טיפשים!, הכל המציאות קובעת!
הגורל קילל אותי ומעכשיו אני נופלת.
אף אחד בעולם הזה לא יראה שאני סובלת.
אני הרוסה, פצועה נכל הכיוונים.
ועדיין אנשים אותי לא מבינים.
ולא מפסיקה ליפול.
די כבר!, תצאו מהסרט
אבל אתם לא יכולים לעזור לי, כי אני חושבת אחרת.
כאלה יגידו שאני מיוחדת, או שונה.
אבל מה זה משנה?, את השטויות שלכם אני לא קונה.
והכל סביבי אפלה חושך מוחלט.
ריחו של מוות מתגנב לו בלט.
זה לא משנה על מה אנחת.
אני רוצה להרגיש את הקרקע היציבה, פעם אחת.
נמאס מהכל.
אך בכל זאת אני לא מפסיקה ליפול.
נעמה
אני נופלת.
ומתפללת.
שאני אנחות כבר.
לא איכפת לי על מה, כי הגורל אותי שבר.
אני פשוט רוצה להרגיש את האדמה.
ולחבק אותה, כאילו היא אמא.
והרגשות מסתחררים.
סיוטים הולכים חוזרים.
וכשאני מתעוררת.
אני כאן, נשברת.
ולא מפסיקה ליפול.
אני מנסה לארגן את המחשבות.
אך הן הלכו, הן לא שבות.
ואני נשארת כאן, נופלת לבד.
בלי שאף אחד יבוא לעזור, ויושיט לי יד.
הכל סביבי כאוס.
הגורל שלי כבר הרוס.
המציאות היא תוהו ובוהו.
תעזרו לי! בואו!
אתם שומעים.
ובכל זאת מתעלמים.
ולא מפסיקה ליפול.
אני רואה סביבי רק שחור.
אני לעולם לא אסתכל לאחור.
אנשים צבועים הולכים חוזרים.
אך לא משנה כמה אבקש, הם לא עוזרים.
והאנשים סביבי לא מבינים שאני טובעת.
אנשים טיפשים!, הכל המציאות קובעת!
הגורל קילל אותי ומעכשיו אני נופלת.
אף אחד בעולם הזה לא יראה שאני סובלת.
אני הרוסה, פצועה נכל הכיוונים.
ועדיין אנשים אותי לא מבינים.
ולא מפסיקה ליפול.
די כבר!, תצאו מהסרט
אבל אתם לא יכולים לעזור לי, כי אני חושבת אחרת.
כאלה יגידו שאני מיוחדת, או שונה.
אבל מה זה משנה?, את השטויות שלכם אני לא קונה.
והכל סביבי אפלה חושך מוחלט.
ריחו של מוות מתגנב לו בלט.
זה לא משנה על מה אנחת.
אני רוצה להרגיש את הקרקע היציבה, פעם אחת.
נמאס מהכל.
אך בכל זאת אני לא מפסיקה ליפול.
נעמה