עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

The Sorry Parade

16/06/2016 23:12
Zippers
הם כולם הולכים ביחד 
לא תראה אחד לבד
זה קשה אך מרירות היא כך 
צופה לה מהצד
ולו מצעד הצער, מצעד האפלה
בוהה לה בשוליים ותוהה איך זה קרה

מרימים אגודלים למעלה 
דמיינו את זה הפוך
כולם יושבים בוכים 
לך תוציא מהם חיוך 
ראשים עולים יורדים, מתוזמנים עם פעימות 
הלב דופק- אך איזה לב תמצא בין השורות?

הם חולקים את הפחד 
את הכעס בבדידות
עושים מזה סיפור 
אך ככה היא המציאות 
כולם חושבים פרחים יפים וגן עדן גדול
אז איך כל כך קל לבוא ולפרק את הכל?

צללים של אנשים 
הם לא בני אדם בכלל
אם תצייר אולי תראה
שחור לבן מואר
ומסתכלים בהשתקפות הדמעות נבכו מזמן 
"מי אני" הם שואלים כי לאני כבר אין סימן

אין צבע ואין אור 
הכל נלקח מזמן
וכל טיפה שווה להם 
כי אין טעם כבר כאן 
ומה שווים הם החיים אם אין את כל היופי 
החיים אינם בשביל להיות שווים אם אין בהם שום דופי

חסרי אופי הולכים 
כי כולם אותו דבר 
ולמה זה כי זה 
חייב להישאר מוכר
והם הולכים וגוררים רגליים כבר מתות 
לא נשארו חיים אז בשביל מה לחיות 

חולקים הם משקאות 
רענון של הרגש 
יש אחד לבדידות 
שחולקים אותו בסתר
אין מספיק לכולם אז גונבים האחרים 
כשרוצים תשומת לב ואת מרכז העניינים

קצת שיגעון מעט טירוף 
בטעם הבריא
לוקחים אותך לאט 
משתלטים כל כך איטי
ואין דמיון זו אשליה ניסית להגיד 
המילים הן נעצרו והפסיקו להקשיב

כן זהו מצעד הצער 
מצעד האפלה 
כי העצב משתלט 
מתפזר בדממה 
והכל חונק אותך כי כבר אין כלום מסביב 
רק שלדים של כל הנשארים, מצעד העזיב
 

שי
תיאואנו נימיתi don't careשאריות של החייםRay
its just me .
17/06/2016 00:16
את כותבת מקסים,עמוק.
Zippers
17/06/2016 00:31
תודה רבה מאוד <3
תיאו
17/06/2016 13:43
וואו!
זה מדהים!
Zippers
20/06/2016 12:50
תודה רבההה <3 <3 <3
God Of Death
17/06/2016 15:27
ממש אהבתי :)
Zippers
20/06/2016 12:51
תודה רבה :-)
cosmicBFF
22/06/2016 19:14
אהבתי את זה :}
(K)
Zippers
23/06/2016 20:42
תודה רבה! אני זוכרת את הבלוג שלכן בתור הבלוג הראשון שנעמה ואני ראינו כאן והראשון שאהבנו, ולשמחתי האהבה אליו לא השתנתה.
cosmicBFF
24/06/2016 08:19
תודה רבה ♡
גם אני אוהבת את הבלוג שלכן^^
(K)
שאריות של החיים
03/07/2016 01:44
אוקיי וואוו
זה ממש ממש מדהים!!
Zippers
03/07/2016 07:46
תודה רבה רבה! זו מחמאה גדולה מאוד בשבילי ;-)
-שי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.