עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

לאהוב את עצמך זה דבר קשה מסתבר

25/06/2015 19:37
Zippers
האמת... אני לא יודעת למה, אבל בזמן האחרון התחלתי לשנוא את עצמי.
בלי שום סיבה.
הביטחון שלי ירד, והרבה, ואין לי מושג למה.
מעולם לא שנאתי את עצמי.
מעולם לא הבנתי אנשים שלא אוהבים את עצמם.
אבל בזמן האחרון אני מסתכלת במראה ואני פשוט לא מרוצה.
אני מרגישה כאילו אכזבתי את עצמי, אבל בעצם, איך לעזאזל מראה של הפנים שלי תלויות בי?
אני לא מבינה מה קרה.
אז כן, אני לא בלונדינית עם עיניים כחולות ואני לא בר רפאלי...
אני אחת כזו שאי אפשר לקרוא לה יפה ואי אפשר לקרוא לה מכוערת.
אבל המראה מאז ומתמיד היה לי חשוב,
ועכשיו, אני אחת בין אין סוף נערות כמוני שלא שלמה עם עצמה...
באמת שאשמח לעצות :)
<נעמה>
תיאושאריות של החייםהדס
תיאו
25/06/2015 19:48
הלוואי והיה לי מה לומר לך..אני בערך עם אותה הבעיה...
אולי תנסי שינוי?
תחשבי מה מפריע לך במראה החיצוני ותשני סגנון לבוש,שיער...
Zippers
25/06/2015 19:57
עצוב לי שאת מרגישה כמוני, ותודה רבה רבה על העצה :)
הבעיה היא שגזרתי משמעותית את השיער, ואני לא יודעת איפה עוד אני יכולה לשנות...
אני לא יודעת מה מפריע לי... אני פשוט לא מרוצה, לא מרוצה ומבולבלת
תיאו
25/06/2015 20:01
אולי לצבוע? לשנות סגנון לבוש?
Zippers
25/06/2015 20:37
לא חשבתי על זה, האמת רעיון טוב ^-^
הבלתי נראת
25/06/2015 21:39
זה לא רק את זה אצל הרוב תחשבי על הדברים הטובים אני מבינה זה לא כזה קל אבל אולי זה יעבוד עם הזמן תקבלי את עצמך ואם את עדיין לא מרוצה תשני לשנות את המראה ולפעמים צריך לשנות רק את הדברים הקטנים שבך ולא את כולך
Zippers
26/06/2015 09:06
אוקיי...
תודה רבה רבה על העצות :)
אני אשנה בהתחלה דברים קטנים
01/07/2015 21:36
אני לגמרי מבינה איך את מרגישה. אצלי אלו לא רק הפנים, אלא אני גם לא משלימה עם הגוף שלי. מה שאני בעצם עושה זה מסתכלת כמה שיותר במראה, כשאני בלי איפור ובגדים. אני חושבת מה אני אוהבת בעצמי, ומחייכת לעצמי. אני מנסה שגם את מה שאני לא אוהבת - לאהוב. זו אני, אני לא אהפך למישהי אחרת, ואין שום סיבה שלא אוהב את עצמי כמו שאני. אולי מה שאמרתי נשמע לך קריפי - אבל לי זה בהחלט עוזר. מקווה שתנסי ושזה יעזור לך!! בהצלחה♥♥
Zippers
04/07/2015 16:02
אני אנסה, מבטיחה!
תודה רבה רבה, אני מעריכה את זה מאוד :)
i don't care
05/07/2015 19:00
תשני את החשיבה שלך, אני בטוחה שזה יעזור, קשה לראות את הצדדים הטובים בעצמך כשיש הרבה מה לא לאהוב, אבל אני חושבת שתמיד עדיף לראות את הצד הטוב את הקשרונות שלך ככה את תוכלי לחיות ביותר אושר ושמחה, וגם זה קורה לרוב המתבגרים חחחחחחחחחח
איך מה לשנוא בעצמך כשאת לא יודעת מה לאהוב, ואני בטוחה שאת תמצאי הרבה הרבה דברים נפלאים בתוכך וגם במראה שלך, כי בכל זאת בכל אחד יש משהו מיוחד במראה שלו ; ) 3:
Zippers
06/07/2015 20:31
את כל כך שימחת אותי עכשיו, באמת באמת :)
אין לי מושג איך להודות לך...
תודה רבה רבה רבה :)
MaskedCat
07/07/2015 21:11
אני מזדהה, אצלי זה מאוד הפכפך, לפעמים אני מסתכלת במראה ומרגישה בסדר עם עצמי ולפעמים לא .-.
תנסי לשנות את התספורת או את הסגנון שיער שלך כל מיני דברים שאולי יגרמו לך להרגיש יותר מרוצה ותחפשי את כל הדברים שאת אוהבת בעצמך.
אל תדאגי זה יעבור, סתם שטויות של בני נוער, אבל אף פעם אל תשכחי שאת יפה :)
Zippers
07/07/2015 22:47
תודה רבה רבה רבה...
אני רוצה לקצר את השיער אפילו עוד יותר ^-^ (לא שיש כ"כ מה לקצר)
אני מודה לך מעומק הלב ומקווה כל פעם שתסתכלי במראה תרגישי שלמה עם עצמך :)
Winter
21/07/2015 02:09
אני מרגישה דומה, מאוד, אבל לא בדיוק. כי אני גם לעתים שונאת את עצמי. אבל אני, אני שונאת את עצמי בדרך אחרת.
אף פעם לא התעסקתי יותר מדי עם החיצוניות, דאגתי רק לניקיון ולהיגינה, וזה מה שאני חושבת שילדים בני גילנו, או קטנים יותר צריכים לדאוג להם.
סטיתי מהנושא, השנאה שלי נובעת כלפי פנים, אני מרגישה כל כך צבועה, רדודה, מניפולטיבית, נקמנית, מטופשת, פתטית, ילדותית, ומה לא בעצם? וכשיש לי את התקופות האלו, של השנאה העצמית, אני לא יודעת מה לעשות, אני בוכה, וצועקת לתוך כרית, ומתעטפת בפוך. אבל אני כן יודעת, שמה שעוזר זה להקשיב למוזיקה שאת אוהבת, ולחפש את הדברים הטובים באישיות או במראה. תשני את מה שאת לא אוהבת, ואם את לא יכולה, תתעלמי מזה 3: טוב דיי חפרתי ._.
Zippers
25/07/2015 17:47
תודה רבה :) את כ"כ עוזרת לי, המון המון תודה :)
אני לגמרי מזדהה... התקופה הזאת אני מרגישה מגעילה לגמרי, מבפנים...
נ.ב. אני אוהבת תגובות ארוכות, את לא חפרת :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.