עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

הי אח קטן

19/05/2015 18:58
Zippers
הי... עומר.
אני רוצה לכתוב לך מכתב.
בזמן האחרון אני מדברת עליך הרבה, בעיקר עם חברים שלי, והאמת, שאין לי מושג למה.
אולי בגלל שאני אוהבת שמרחמים עלי. כן. זה אולי מעוות אבל זה עושה לי טוב שנועצים בי עיניים קצת עצובות. אני כזו צומי.
אבל אם להגיד את האמת, אני כבר לא בוכה שאני נזכרת בך.
חוץ ממני, כמעט כולם שכחו ממך.
אמא ואבא לא מזכירים אותך בכלל, ואני בספק אם אחי זוכר ממך משהו בכלל.
אנחנו כבר לא באים לקבר שלך. אמא ואבא לא מציעים ואני לא שואלת.
ואחותי מחליפה אותך כאחות קטנה מעצבנת.
אני כמעט ולא זוכרת רגעים יפים איתך, בעיקר זכרונות כואבים, הורים עייפים, ושיחות ארוכות ארוכות עם פסיכולוג.
סליחה עומר.
אני מצטערת.
שכחתי ממך כמעט לגמרי, אני אחות כ"כ גרועה.
אני מתגעגעת לך, אח קטן. אני אוהבת אותך.
נ.ב. תגיד, כשמתים, הופכים לכוכבים, נכון?
נ.ב. נ.ב תרמתי את השיער פעמיים, וזה כנראה בזכותך... גאה בי?

כתבתי את זה ביומן ורציתי לשתף. זה הכל :)
<נעמה>
הסטייליסטית לירוןmy life:)Lady luckהדסשאריות של החייםThe peace within us
Lady luck
19/05/2015 19:59
לא זוכרת מתי לחלוחיות טיפסו על עיני, אחת אחרי השניה.
רגע, רגע, רגע! את? אחות גרועה?! את הקטנה (אחות קטנה) שמעולם לא הייתה לי! חבל!

נלך מהסוף להתחלה. ודאי שהוא גאה בך. אני בטוחה שהוא מסתכל, מלמעלה, ושולח לך חיבוק, עצום בגודלו.
אין לי ספק שגם הוא מתגעגע אלייך. הוא לא עזב בגלל שאת אשמה. לעיתים הקרובים ביותר עוזבים אותנו ואנחנו חייבים להמשיך ולהיות הכוכבים שלהם כאן, על האדמה הקדושה של הארץ הקדושה.

אני מכירה המון אנשים נפלאים, שנזכרים בקרוביהם רק כשהם מקימים את משפחתם, מביטים על ילדיהם ו... הנה. שם זה עוקץ.
אנשים נפלאים, אך חייבים ללמוד מנפלאה כמוך.
Zippers
19/05/2015 20:02
את ריגשת אותי כל כך... אני אפילו קצת בוכה :) (רק קצת)
את כל כך עוזרת לי ותומכת בי ואני מודה לך מכל הלב...
אני לא חושבת שאני אשמה במותו, אני חושבת שאני אשמה מעצם העובדה שאני שוכחת אותו, ונזכרת רק שאני זקוקה לתשומת לב ורחמים...
<נעמה>
Lady luck
19/05/2015 20:10
האמיני לי, נעמונת, את לא שוכחת את אחיך.
הוא תמיד מלווה אותך, בכל מקום אליו את הולכת.

זכרי: גם אם לא מדברים על אדם קרוב, זה לא אומר שהוא לא שם איתנו, הרי כל טריגר קטנטן עשוי להזכיר לנו אותו.
אני גאה בך. שהוא לא יהיה גאה בך?!

אגב, זכרי2: את תשומת הלב שלי את תמיד תקבלי.
Zippers
19/05/2015 20:12
אני... אין לי מושג כבר איך להודת לך...
את ממש שיפרת לי את המצב רוח :)
הייתי שמחה להיות האחות הקטנה שלך, תמיד רציתי אחות גדולה XD
<נעמה>
20/05/2015 14:58
לרגע ארוך נותרתי פעור פה...
כן, זה מרגש! זה נוגע ואפילו מצמרר עד דמעות וזאת על אף שאני ממש גדול, קשוח וחזק.
את מרגשת בכתיבה היחודית שלך - יש לך את זה וזה ברור.
את נשמה מהממת ובזה אין לי ספק.
עשית לי בלב עצוב וגם שמח...עצוב בגלל עומר ז"ל ושמח בגלל אישיותך הקסומה.

מאחל לך להישאר מלאת אימון בחיים

בהצלחה נשמה יפה.

נ.ב מצחיק או לא מצחיק הפוסט שלך נגמר לי פתאום באמצע..כאילו משהו בתוכי חיכה וציפה לעוד...ציפה להמשיך לקרוא עוד ועוד...
Zippers
20/05/2015 15:15
תודה רבה רבה על מילותיך המרגשות...
חשוב לי שתדע שהתגובה הזאת ממש ממש ריגשה ושמחה אותי :)

<נעמה>
21/05/2015 00:22
בכיף נעמה - ועכשיו את יודעת שאני יודע שהתרגשת ושמחת לקרוא את תגובתי.

ומעבר לכך נעמה - אילו היה בכוחי לתאר בדיוק את החוויה האותנטית שחוויתי בעת הקריאה אז כל המילים מהתגובה הראשונה שלי היו מסמיקות מבושה (כעת את יכולה יותר לתאר לעצמך את עוצמת מילותייך)

ורק שתדעי לך, לפני יותר מ 10 דקות הקראתי את הפוסט שכתבת לשותפה שלי, והיא פשוט נעלמה לי מאחורי מסך רטוב של דמעות...

מלבד זאת אהבתי לקרוא את "תן חיוך" וצחקתי המון ב-"אז מי זאת נעמה?"

ושי ממש שרוטה אבל שרוטה מגניבה - שי איינשטנית (:

*רק לא שוקולד ולא סוכריות ולא סוכר - אלה רעלים קטלניים.

אני מוכן לייעץ לך על תזונה נכונה ובריאה וטעימה (אם תרצי כמובן) אבל רק לא שוקולד (ואם בכל זאת שוקולד אז ממש טיפה אחת לשבוע)

חשוב שתרגישי בריאה לאורך כל חייך ולא רק עכשיו כשהגוף שלך צעיר וחזק ומסוגל להתמודד עם רוב הבעיות...מי שמזניח את עצמו העתיד שלו לא הכי נחמד וזאת בלשון המעטה כמובן.

כמו שאת נמשכת לאנשים מחייכים, כך אני נמשך לאנשים בריאים (:
Zippers
21/05/2015 17:36
תגובתך חיממה לי את הלב :) אולי בגלל המחמאות, אולי בגלל הדאגה, ואלי בגלל גם וגם
מדברים הרבה על תזונה בריאה, גם בבית וגם בבית הספר, לפעמים אני משתדלת לאכול בריא, ולפעמים מתיאשת...
משוקלד לא אוכל להגמל (לפחות לעכשיו) לא משנה כמה רעל יש בזה התחושה הנעימה והמתוקה בפה משתלמת (למרות שלצערי רעל לא חסר), אבל... אפשר לפתח דיון שלם רק מאכילת שוקולד, וזאת לא המטרה שלי בתגובה הזאת ;)
אני שמחה לשמוע ששי מגניבה לדעתך, והיא בהחלט מאוד מגניבה!
אני גם שמחה שפרסמתי את המכתב הזה מהיומן שלי בבלוגר, שאנשים נחמדים כמוך הגיבו :)
נ.ב. שמחתי שנהנית מ-"תן חיוך" כתבתי את זה ממש ממש מזמן, עוד מהתחלה של הבלוג.
simcowsin
20/05/2015 15:22
בבקשה תעקבי אחריי ערוץ הגיימינג שלי!
רק שתדעי שיש לך כתיבה מעולה לדעתי את צריכה לכתוב מהר ספר!
www.youtube.com/channel/UChDI9oEpCFT-oowbXH5tuGA/feed
Zippers
20/05/2015 17:28
תודה רבה :)
Zippers
22/05/2015 18:14
אוי, נעמה...
למה לא דיברת איתי?
אני בוכה...ברצינות...לא על זה שלא דיברת. זה כמה שזה היה מרגש.
(נחשי מי.)
Zippers
23/05/2015 21:21
סליחה שי...
פשוט הרגשתי שדיברתי על זה מספיק עם חברים שלי, וחוץ מזה, עכשיו אני מספרת לך, לא? ;)
אני שמחה שריגשתי אותך :)
<נעמה>
i don't care
23/06/2015 10:20
אני בטוחה שהוא מחייך עכשיו, אני בטוחה שהוא אהב אותך כמו שאת אותו גם אם לא ידעת על זאת.
את לא פשוט לא יכולה לקרוא לעצמך אחות גרוע כי זה לא נכון, תתארי איך הוא שמח שאת זוכרת ממני לפחות קצת :)
אני חושבת שהוא רוצה רק לחבק אותך עכשיו חזק חזק.
ואני בטוחה שאת תצליחי להזכר בדברים הטובים שקרו, והוא יחייך לך מלמלא כשתזכרי.
סליחה שכלכך מאוחר, רק חזרתי מהפנימיה ולפה בכללי.......
מקווה שהצלחתי לעזור לפחות אכשהו...
ממני ליזה 3:
Zippers
25/06/2015 19:13
את לא מבינה כמה ריגשת אותי עכשיו... באמת באמת...
ממש שחררת לי את כל המועקה שעל הלב
אני כ"כ שמחה שחזרת לבלוגר ^^
<נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.