עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

סוף סוף פוסט חיובי

01/04/2015 23:22
Zippers
זה מוזר.
אני קוראת את הפוסטים האחרונים שלי, 
ולא כתבתי שום דבר על הכיתה שלי.
כתבתי על שיעורי בית, לחץ, מבחנים, פרקתי ופרקתי,
אבל לא כתבתי על כל הדברים הטובים שהשגתי השנה,
על כל החברים שרכשתי,
כל החוויות שעברתי.
אני מרגישה שעברתי דרך ארוכה,
זה קשה לעבור מיסודי שכל הילדים שם רכרוכיים, לא נותנים בכלל ציונים, ובוכים רק בגלל שיש לך טעות אחת במבדק, אל חטיבה שבה אף אחד לא 'שם עליך', עם 'חטניקים' ו-'טטניקים' שמחפשים להטפל ל-'זיינקים' ולעשות להם את המוות.
מודה, היה קשה וקשה היה.
אבל אני ממש מרוצה, למרות הכל. בשנה שעברה הכיתה צחקה עליי, לא היה לי כיף, הרגשתי חסרת ביטחון, לא היה לי אומץ להתמודד מולם, לעמוד זקוף, לעמוד על שלי.
עכשיו? 
עכשיו יש לי חברים, אף אחד לא מציק לי, אני לא מקובלת, אבל בנוסף למדתי שלהיות מקובל זה לא כזה טוב. 
יש מספיק מקובלים בכיתה, אבל אף אחד לא באמת אוהב אותם. מקובלים הם פשוט נערים מוכרים, ילדים שכולם מכירים ומעבירים עליהם שמועות, לא יותר מזה.
אני מרגישה סוף סוף אהובה.
והנה, כבר פסח.
אפשר להריח את החופש מתקרב,
את הים המלוח,
את הסנדלים והכפכפים,
אני מרגישה כאילו הכל כ"כ קרוב.
אני רוצה לגמור כבר עם השנה המעצבנת הזאת.
טוב, לא כ"כ מעצבנת.
רק... מעצבנת קצת ^-^
למי ששואל, יאפ, התמונה אינה קשורה בגרוש, אבל....
אבל...
אני לא יודעת. היא הייתה יפה מידי.
<נעמה>
תיאוהדסשאריות של החייםThe Cheshire CatMaskedCati don't careהסטייליסטית לירון
תיאו
02/04/2015 03:58
נעמה יקרה.
אני נהנית לקרוא את הפוסט הזה שוב ושוב. את מסתכלת על הצד החיובי. על.חצי הכוס המלאה,וזה מדהים!
עם הגישה הזו,את תוכלי לעשות הכל!
כי את רואה את הדפוק,אבל בוחרת להסתכל על הטוב.
אין לי מילים לתאר עד כמה אני שמחה בשבילך!
תיאו
Zippers
03/04/2015 14:07
התגובה שלך חיממה לי את הלב :)
The Cheshire Cat
02/04/2015 20:58
אני מזדהה איתך, את מזכירה לי את עצמי כשהייתי בגילך (:
אני שמחה שהולך לך טוב, מציעה לך להתרכז בחיובי ולהמשיך בראש מורם, כי מפה הכל רק הולך ומשתפר (;
Zippers
03/04/2015 14:07
תודה רבה לך! אני מעריכה את התגובה שלך מאוד
אני שמחה לשמוע שאני קצת מזכירה אותך ^-^
MaskedCat
02/04/2015 22:23
אני שמחה בשבילך, גם שנת הלימודים בשבילי הייתה לא קלה, אבל במבט לאחור היא לא הייתה כזו נוראית .
אבל היי! למה לדבר בזמן עבר? היא עוד לא נגמרה!
Zippers
03/04/2015 14:08
את צודקת לגמרי :)
שמחה שגם את מרגישה ככה
i don't care
05/04/2015 18:57
פוסט יפה, זה טוב שאת רואה פלוס בכל השנה הזאת, בכל מקרה יהיה בה עוד הרבה פלוסים היא הרי עוד לא נגמרה :)
Zippers
05/04/2015 20:10
תודה רבה רבה!
אני משתדלת להיות הכי אופטימית שאני יכולה :)
אורין מהאייפד
08/04/2015 01:07
היי!
תקשיבי, הבלוג שלך ממש... כל פעם שאני נכנסת ורואה פוסט חדש ובמיוחד חיובי כמו זה... לא יודעת.. זה מחמם לי את הלב. אבל מה שאני יודעת זה את כל הדברים האלה שאומרים שנערות כמוך הם גברים שעירים בני40... ככה שלא נוח לי להגיד שאת אני שאני לא מכירה. אבל הנה, אמרתי... את ילדה מדהימה! באיזה יסודי היית? יש מצב שנפגשנו :)
Zippers
12/04/2015 16:17
שלום :)
תודה רבה רבה לך על כל מחמאות! ממש גרמת לי לחייך, את מקסימה :)
לגבי שעירים בני ארבעים, אני יכולה להבטיח לך שאני לא XD הרי איזה מן שעיר בן ארבעים ישפוך את עצמו כאן בבלוגר מנקודת מבט של ילדה בכיתה ז' בלי להטריד אף אחד?
אבל אני מבינה אותך לגמרי, הרבה פעמים חששתי קצת להיות כאן בבלוגר.
לגבי היסודי, אני מצטערת. לא אוכל לומר לך את השם...
אם השם האמיתי שלך הוא אורין, אני בספק אם היית איתי באותו יסודי. הייתי ביסודי קטן ורפורמי, שבו כולם מכירים את כולם, ומעולם לא פגשתי שם ילדה ששמה אורין.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.