עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

שגרה

26/03/2015 13:16
Zippers
עוד יום ועוד יום עוברים.
והשגרה אותה שגרה.
שוב היא סתם ממלמלת,
את מה שכבר אמרה.
והמילים חוזרות הן על עצמן,
היה עדיף כבר לא להגיד דבר.
ושוב הכל נמאס לה,
הכל סביבה נשבר.
וכבר אין לה תשובות לכל שאלה שנשאלת.
הכוחות אוזלים ממנה,
היא מרגישה מוטשת.



אין סיבה לדכדוך שלי.
הוא פשוט הופיע, וזאת התוצאה.
אני לא בדיכאון, אני עדיין מוזרה ומצחיקה ^-^
פשוט... השראה מחורבנת...
סליחה שנעלמתי.

<נעמה>

שאריות של החייםתיאוrAz ^Lady luckהדס
תיאו
26/03/2015 13:53
זה מדהים. ואת מדהימה.
שגרה היא דבר טוב לפעמים.כמו כל דבר יש לה דברים טובים ופחות טובים.וכן,לפעמים גם גרועים. אבל שגרה היא שגרה.
עוד מעט חופש.עוד מעט תהיה לה דרך להשתנות.
כמובן שהכל תלוי בך.
נעמה מקסימה שכמוך,האישיות שלך קורנת,והכתיבה שלך מדהימה.
בהצלחה לך!
תיאו
Zippers
26/03/2015 14:01
תודה רבה לך תיאו!
את אחת מהאנשים שהכי התגעגתי אליהם כאן בזמן שהתנדפתי :)
אני מחכה לחופש הזה מאוד, הוא מגיע בדיוק בזמן!
תודה רבה רבה לך...
<נעמה>
Lady luck
26/03/2015 19:31
לא בשביל כל אחד או אחת, אבל ההשקעה היא בשביל מי שאני חושבת עליה, גם כשהיא לא נוכחת.

עוד יום ועוד יום עוברים.
ולאן נעמה נעלמה?!
והשגרה אותה שגרה.
בדיוק. ראי תהייה קודמת!
שוב היא סתם ממלמלת,
שתמלמל! שתכתוב הבייתה. משהו!
את מה שכבר אמרה.
בסדר. אני מוכנה לקרוא פוסטים קודמים שלך. אבל לאן נעלמת?!
והמילים חוזרות הן על עצמן,
צודקת. אני באמת קצת חופרת על געגועיי אלייך...
היה עדיף כבר לא להגיד דבר.
באמת? למה להשתיק אותי? בסך הכל תהיתי לאן נעלמת... לא צריך להשתולל...
ושוב הכל נמאס לה,
אסור שימאס לה. מתגעגעים לפוסטים הנפלאים שלה בכל רגע מחדש.
הכל סביבה נשבר.
זה מזכיר לי שניקיתי לפסח ובאמת שברתי ואזה, חמש כוסות, וצלחת מ1922... סיוט.
וכבר אין לה תשובות לכל שאלה שנשאלת.
אמממ... אז לאן נעלמת?!
הכוחות אוזלים ממנה,
את ילדה מקסימה. בכל פעם שאת מרגישה שכוחותייך אוזלים לך, תבדקי מי המגיב התורן בבלוג שלך, ותדעי שאנשים כאן רק מחכים למלא את המצבר המופלא שלך, לעבר האושר.
היא מרגישה מוטשת.
אני כל כך שמחה שמישהי מזדהה איתי בקשר למלחמת ההתשה של נקיונות פסח. את יודעת ש... (עזבי שטויות) נעים לקרוא אותך.
ברוך שובך
Zippers
26/03/2015 19:42
כמה שאני שמחה לקרוא את התגובה הזאת :)
לא כתבתי על עצמי, באמת שלא... (הייתי צריכה לכתוב את זה בפוסט ~מרגישה מפגרת~ )
זאת פשוט סתם השראה מוזרה ^-^
נעלמתי? לאן באמת נעלמתי?
אז זה הקטע. לא נעלמתי, תמיד חשבתי על בלוגר, ואני תמיד חושבת.
פשוט הרבה זמן שלא ידעתי מה לכתוב.
שמחה שהתגעגעת, ואני גם התגעגתי אלייך ובמיוחד לפוסטים שלך :)
מקווה בכל ליבי שפסח יעבור בקלות, ללא יותר מידי ניקיונות, או שיעורי בית ;)
שלך, <נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.