עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

ואולי

07/01/2015 18:35
Zippers
ואולי היא גם צודקת ואולי אני טועה 
ואולי זה גם ההפך ואולי זו אשליה 
ואולי היא כבר יודעת או שעדיין בחשכה 
ואולי מתוך העצב תחזור השמחה 

ואולי היא תחזור או שהיא כבר הלכה  
ואולי האור שבה כבר הלך לו ונכבה 
ואולי היא כבר יודעת שדעך לה עתידה 
ואולי היא מפחדת להודות במציאותה 

ואולי היא משוגעת או שהיא נורמלית גמורה 
ואולי מבפנים נשברת אך מבחוץ היא חזקה 
ואולי היא כבר לבשה יותר מדי את המסכה 
ואולי מסכתה נשברת כבר מעבר לכל תקנה 

ואולי כבר כואב לה אבל אנחנו לא יודעים 
ואולי היא צעקה אבל אנחנו לא שומעים 
ואולי היא ראתה אבל אין אנו מאמינים 
ואולי היא החכמה מבין כולנו הטיפשים 

ואולי היא כבר יודעת אבל היא לא אמרה 
ואולי היא כבר שומעת, ואולי היא כבר חשבה 
ואולי זה יימשך, ואולי היא כבר גמרה 
אך העולם אינו בטוח, ואת זה-היא כבר ידעה... 

שי :-)
Meshiשאריות של החייםMaskedCatLady luckהדסתיאו
שאריות של החיים
07/01/2015 19:38
מדהים.
Zippers
07/01/2015 20:13
תודה רבה לך!
MaskedCat
07/01/2015 19:43
זה יפהפה
Zippers
07/01/2015 20:13
תודה, אני ממש שמחה שאת אוהבת את זה!
Lady luck
07/01/2015 21:14
ואולי, בטוחה בעצם, שזה אחד הפוסטים הכי מקסימים שקראתי לאחרונה.
תמיד טענתי שאחד הדברים הכי מורכבים זה ליצור פוסט אופטימי בנימה פסימית, ברכותיי.
הצלחת באופן נפלא בעיניי.
טוב שחזרת, ד"ש חם חם ביום קריר שכזה גם לנעמה.
גאה בך
Zippers
07/01/2015 21:33
אין לכם מושג כמה את עושה לי את היום (או את הלילה?)!
הד"ש יימסר, אני אראה אותה מחר בביה"ס (חבל לי שהיא כבר לא בכיתתי, אבל ככה זה שעוברים ביה"ס).
מודה לך כל כך על התגובה היפה! אני לא בטוחה על מי כתבתי. זה היה קצת משהו שהזכיר לי את העובדה שאלה שחושבים שלא יודעים כלום הם הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, והאשליות שבהם אנו חיים כל יום מחדש, אבל בכל זאת התקווה למשהו טוב יותר? הוא גם היה מבוסס על היא ביטחון, והאי ידיעה שאנו קמים אליה כל בוקר מחדש אל העולם. וגם על הנאיביות שלנו, העובדה שאנחנו פשוט לא רואים לפעמים את מה שאנחנו לא רוצים לראות, או לשמוע- "ואולי היא צעקה אבל אנחנו לא שומעים, ואולי היא ראתה אבל אין אנו מאמינים". כל זה מרכיב את הפוסט הזה, ואני לא יודעת מאיפה הוא בא, אבל יהיו עוד פוסטים בשם אולי- וזה בטוח!
תודה שוב!
שי :-)
Lady luck
07/01/2015 22:02
אגב, משהו נוסף.
האישיות עצמה והחום המוקרן משתיכן, פשוט מזמין להגיב לכן עוד ועוד.
כל הכבוד לכן, אתן שתי נערות מופלאות.
דבר שני, שכחתי לכתוב מקודם: השלט שהצגת בתמונה? הוא בול במקום!
יופי של בחירה.
ממני
Zippers
08/01/2015 21:55
תודה רבה!
שי :-)
תיאו
08/01/2015 12:15
וואו.כתיבה מדהימה!
ממש אהבתי! עד שחזרת לקרוא את זה שוב ושוב.
-T-
Zippers
08/01/2015 21:54
יאי! *רוקדת ריקוד שמח ומוזר מסביב לחדר*
אני פשוט מאושרת!
שי :-)
תיאו
08/01/2015 22:08
חחח תלמדי אותי,נרקוד ביחד!
*מחייכת חיוך גדול מתחת לפוך*
Zippers
14/01/2015 15:15
זה קל, אצטרך ללמד אותך פעם!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.