עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

שוב אני כאן.

26/11/2014 20:32
Zippers
הציפורים על הכבישים מחכות להדרס.
הפרחים על השבילים מחכים להרמס.
העננים האפרורים מאיימים להתמוטת,
על אדמה לא יציבה סתם אדם לו משוטט.
והחתולים החתולים מרעב הם גובעים.
והעוברים והשבים כבר אינם מזועזעים.
עשן עשן של מכוניות, שגורם לדמוע
העולם הוא כולו מסתובב חסר מרגוע.
מנסה לנשום, אבל הדבר היחידי שנכנס לפי הוא ריחו של העשן.
עשן כבד וסמיך שרק נכנס ומחניק.
סיגריות סיגריות באוויר ועל הרצפה,
וקבצן מצונף יושב לו בפינה.
איש שמחטט בפחי זבל.
אני מתחרפנת.

הי :)
אני שמחה לכתוב כאן ולחזור למקום המוכר והשלו הזה שכאן...
כמעט חודש שלא כתבתי כאן.
התגעגעתי לכתוב, ולכולכם כאן אז הנה חזרתי...
שלכם, נעמה. 
קרדיט לתיאו על השורה השמינית :)


שאריות של החייםLanaהדסLady luckתיאוRainMeshiעדן מאירi don't care
Lady luck
27/11/2014 01:01
גם אני כל כך שמחה שחזרת.
חזרת לחיקי שוב.

איזה פוסט קסום! כהרגלך.

אגב, עדכנו אותך? אם לא זה בשבילך:
sos12.bloger.co.il/

תגידי, אפשר לבקש שלא תלכי לזמן ממושך בשנית? חודש זה פרק זמן ארוך מדי.
ומה אתם אומרים? איך נפל לחיקנו כזה אושר לקבל נערה כזו ל"בלוגר", הא?
Zippers
27/11/2014 15:48
הו.. אשת המזל :)
כבוד הוא לי לקרוא את התגובה המדהימה והמשמחת שלך....
תודה רבה על המחמאות, אני אשקר אם אגיד שלא התגעגעתי...

<נעמה>
27/11/2014 07:34
איזה כיף שחזרת=]
Zippers
27/11/2014 15:48
תודה רבה לך ^^ שמחה לקרוא!

<נעמה>
תיאו
27/11/2014 14:37
הכתיבה שלך מדהימה! עוצרת נשימה! אני מתמוגגת בכל פעם מחדש.פשוט מקסימה!
תנסי בשורה 8 להחליף את החרוז האחרון.משו כמו..."העולם הוא כולו מסתובב חסר מרגוע" כדי להתאים יותר לחרוזים.
אבל הכתיבה שלך..אוי הכתיבה שלך...
פשוט קסם!
Zippers
27/11/2014 15:51
איך אוכל להודות על תגובה מדהימה שכזו?
אני אאמץ את החרוז ^^ (כמובן אם לא אכפת לך כל הקטע של זכויות יוצרים)
אהבתי שתגבתך כנה, ושעזרת למצוא חרוז 'חלופי'... תודה לך :)

<נעמה>
תיאו
28/11/2014 13:00
חחחח לא אכפת לי.את מקסימה.
תודה לך.
Zippers
28/11/2014 13:43
תודה :)
גם את...
<נעמה>
Meshi
28/11/2014 13:53
כ"כ קודר ובאותו הזמן כ"כ מציאותי, אהבתי מאוד ♥
Zippers
28/11/2014 16:21
הו, תודה רבה לך :)
חיממת לי את הלב...
<נעמה>
שני בלהבלה
03/12/2014 14:38
רק היום מצאתי את הבלוג שלך ואת כותבת מדהיםםם, את ממש כישרונית *~*
יש לי סיפור בהמשכים, אשמח עם תוכלי להציץ ולהגיד מה דעתך ^^
www.ieku.col.li
Zippers
07/12/2014 21:26
תודה רבה לך! אני מעריכה את זה מאוד...
רק תיקון קטנצ'יק- זה לא הבלוג רק שלי, אל הגם של חברתי שי :) אנחנו חולקות אותו ביחד...
קפצתי לביקור באתר המקסים שלך ואפילו השארתי תגובה... אשמח אם תקראי ^^
<נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.