עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

וואלה? זה לא מעניין אותי!

25/10/2014 13:05
Zippers
וואלה?
באמת?
הייתה לך כיתה מושלמת?
והיית מקובלת?
וכולם אהבו אותך?
מרתק.
אה,
וגם הציעו לך 500 פעמים חברות?
וגם מכולם נפרדת אחרי חודש?
כן...
תמשיכי לדבר.
הבאסטוש שלך כתבה לך את הברכה הכי יפה אבר באנסטוש?
והלכתן ביחד לסרט?
לא לא,
זה מעניין תמשיכי.
יואו באמת?!
שעזבתם את היסודי כולם בכו?
וחיבקו אותך?
ואתם נפגשים כל שבוע,
ושומרים על קשר.

רוצה שאני אספר לך על שלי?
אאה, את צריכה ללכת?
זה יהיה מהר.
אני וחברות שלי היינו לבד בהפסקות,
כי כיתה שלמה 'החרימה' 6 ילדות.
אממ... מה עוד?
אה כן!
היה לכיתה שלי קבוצה בווסטאפ בלעדינו,
במסיבות כיתה היינו יושבות במשחקי החברה,
ואף אחד לא היה מתייחס אלינו!
טורח לצרף אותנו!
היינו יושבות ליד כולם,
אבל היינו כמו פסלים.
רצינו להצטרף,
אבל אלה משחקים שדורשים שיצרפו אותך,
אתה לא יכול להכריח ילד שינשק אותך.
מבינה?
אם הציעו לי חברות?
אממ... היה בן אחד שצחקו עלי שאני חולה עליו,
והוא התייחס אלי כמו זבל.
זה נחשב?
היינו יושבות בארוחות צהריים לבד,
בלי המקובלים.
כי הם היו יורדים עלינו.
אבל זה לא הוגן!
לא הוגן שילדים שהיו ביסודי מקובלים מקובלים גם בחטיבה!
זה מחרפן אותי.
אני רוצה להיות מקובלת.
להרגיש איך זה פעם...
להיות מקובלת.
הרי מה זה בכלל?
אני רוצה להרגיש אהובה.

<נעמה>
Lady luckשאריות של החיים
cosmicBFF
25/10/2014 13:10
קודם כל, אני ממש מחבבת אותך כבר בגלל התמונה ששמת ב'מי זו נעמה', כי זו טומוקו והיא דמות האנימה האהובה עליי XD
אבל ברצינות, אני מבינה אותך כל כך.
במיוחד כי ה"מקובלות" לא נקבעת על פי האישיות שלך, או על פי החוכמה שלך, אלא על פי כמה טוב יותר מכל האנושות כולה אתה חושב שאתה.
ההגיון של החברה מכוער ומעיק.
אבל אין מה לעשות, הרי צריך להמשיך לחיות, לא?
(O)
Zippers
25/10/2014 15:39
הסדרה Watashi ga Motenai no wa Dou Kangaetemo Omaera ga Warui נראית לי סדרה ממש מגניבה אבל ראיתי רק את הפרק הראשון שלה מכיון שלא משנה כמה חרשתי את האנטרנט לא מצאתי את הפרקים האחרים עם תרגום לעברית.
(אם את יודעת איפה אפשר להשיג את הסדרה עם תרגום אני אשמח ^^)
אני שמחה שאת מסכימה איתי D:
ומה שהוספת זה בהחלט נכון "פי כמה טוב יותר מכל האנושות את החושב שאתה" זה פשוט כ"כ נכון...
ואכן, החברה של היום קצת חסרי הגיון בעני...
<נעמה>
cosmicBFF
25/10/2014 22:08
האמת שגם אני לא הצלחתי למצוא עם תרגום לעברית, אז ראיתי באנגלית (gogoanime) 3:
ואה, השם המקורי ממש ארוך, אז קוראים לזה watamote בקיצור (;
(O)
Zippers
25/10/2014 22:13
אכן... שם ארוך...
אל תדאגי לא זכרתי אותו בעל פה, בדקתי באנטרנט XD
איזה אכזבה... עד שאני אדע אנגלית בצורה נורמלית, או עד שקבוצת פאנסאב תטרח לתרגם את האנימה סביר להניח שאני לא אראה...
Lady luck
25/10/2014 13:22
פוסט מצוין!
אחד המונולוגים שהכי נגעו בי לאחרונה, כשקראתי בשבועות האחרונים מספר לא מועט של מונולוגים שנכתבו על ידי סופרים ומשוררים בני ימינו.

אני מבקשת שתזכרי דבר אחד, מאד מאד חשוב בעיניי:
החברה של ימינו? הרוסה לגמרי ומשם אם את לא שייכת אליה?
את כבר במצב פנטסטי!

לי זה ברור כשמש: לכל אחת מששתכן יש 5 חברות טובות שעדיפות מכיתה שלמה של נגררים, סתלבטנים ווונאביז.
Zippers
25/10/2014 15:43
הו...
איך אני יכולה להודות לך על כל המחמאות ששפכת?
תודה רבה רבה רבה :)
זה רק אני או שבאמת חלק מהחברה קצת התדרדר?
אבל אני לא בטוחה שזה הכי קשור לחברה עצמה, מכיון שילדים תמיד היו אכזרים, ולפעמים אינם מבינים את ההשלכות של מעשיהם...
<נעמה>
Lady luck
25/10/2014 16:08
הן לחלוטין מגיעות לך!
ילדים הם עם אכזר מאז ומעולם. מצד שני, נדמה שהטריגרים היום לאלימות הם רבים מדי.
Zippers
25/10/2014 16:50
אשת המזל. את מדהימה.
משום מה כל תגובה גורמת ללב שלי לקפוץ משמחה D:
ואכן... לצערי האלימות רק גוברת.
<נעמה>
רעות♡
30/12/2014 19:16
מזדהה!בשיעורי חברה אני תמיד לבד.
כשקובעים קבוצות אני צריכה ללכת למורה שתשבץ אותי.
כי החברות שלי,בכיתות אחרות.
כשאת נמצאת ליד אנשים שאת מכירה, קשה פתאום להתנהג שונה.
כי הם כבר מכירים אותך אחרת.. ככה גם קרה לי.
בל כשהייתי במין קייטנה של שבוע(שישנים שם גם..)
זה היה רחוק מהבית,אז לא הכרתי שם אף אחד.
פתאום הייתי אחרת לגמרי.הייתי חלק מקבוצה והיו לי מלא חברות.
פתאום הייתי ילדה אחרת,מלאה מרץ ואנרגיה.שבכיתה אני תמיד שותקת בצד.
Zippers
05/07/2015 11:15
אני מקווה מאוד שהכל יסתדר בכיתה, ושתהיי אנרגטית בעלך הרבה חברות :)
אבל זה שאת מכירה אותן זה לא אומר שהן לא נחמדות, נכון?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.