עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

בת מצווה

12/09/2014 14:06
Zippers
"בת מצווש".
זה אחד הדברים שאני הכי שונאת.
למה?
הרי זה נחמד בסך הכל!
אוכל...
פעילויות...
מוסיקה...
חברים...
טוב... אז ככה הלכה הבת מצווה של חברה מהכיתה החדשה שלי:
כל הכיתה החדשה הוזמנה.
ובכיתה החדשה שלי יש עוד שני חברים ותיקים עוד מהיסודי.
בהתחלה נהינתי, צחקתי, והיה מדהים.
אבל הם מהר מאוד נטשו אותי.
אחת הלכה מוקדם,
ושני לא זז מדוכן הקעקועים (לא אמיתיים) אפילו שנייה.
מהר מאוד מצאתי את עצמי... לבד.
ניסיתי להתחבר, ולזרום.
סחבו אותי לאמצע הרחבה לרקוד מזרחית.
אני שונאת מזרחית...
ואני לא אוהבת לרקוד ממש.
 אני דיי ביישנית בקטע הזה.
טוב, זה לא ממש משנה כי במילא "המעגל" של הבנות סילק אותי.
אני קוראת לזה "המעגל", זה בעצם כמו מן עיגול כזה, של בנות שרוקדות, ולא משנה כמה ניסיתי להדחף לא הצלחתי.
אז...
הלכתי הצידה.
'המקובלים' עשו שיחה. ניסיתי להידחף ולא הצלחתי.
מה לעשות, אני לא אמרח על ילדה שכולם אוהבים אותה ואגיד לה "יואו, איזה שיער מושלם יש לך... אלוהים הלוואי עלי"
אני לא חנפנית.
אני אוהבת לפרגן,
אבל לא בצורה חנפנית.
כשילדה באה עם תסרוקת יפה אני יגיד לה שהיא יפה.
אבל אני פשוט לא נמרחת. אני לא ריבה או שוקלד.
נשכבתי על ספה כזאת, והסתכלתי בפאלפון.
חבורה של ילדים הלכו לידי
"נעמה, למה את לבד? בואי" באתי.
אבל במילא הם לא דיברו איתי.
הם התעלמו, סתם סחבו אותי כי לא היה להם נעים.
ב-11 וחצי,
כשהידיד שלי סוף סוף החליט שהוא זז מהדוחן קעקועים, נסענו הביתה (אמא שלו הקפיצה אותי טרמפ)
זה לא שהבת מצווה הייתה זוועה, להפך, 
היא הייתה מושקעת.
היה דוכן תסרוקות, ועשו לי תסרוקת מושקעת כמו של חתונה,
היה גם מסך ירוק שהצתלמו לפניו והוא היה עושה רקעים מגניבים כמו שלג או חוף ים.
היה כמו מן משחק הימורים של רולאדה (לא להיבהל! זה לא אמיתי, שטרות מזויפים)
אולם גדול,
אוכל טעים.
כנראה זאת בעיה אצלי.
אני לא בנויה למסיבות עם כיתה, זה מלחיץ אותי.
להידחף?
לשבת בצד?
אני לא יודעת למי לבוא בתענות, הרגשתי לא שייכת.
הם, אלה שלא צירפו אותי?
או אני?
חברות שלי מהכיתה לא יכלו להיות בבת מצווה,
יכול להיות שבגלל זה הייתי קצת לבד.
אני יודעת שיש לי המון תענות בפוסט הזה,
"אני לא אוהבת מזרחית"
"אני לא אוהבת לרקוד"
אני לא נמרחת"
אל תחשבו שאני לא זורמת...
אני יכולה לצחוק שאני יכולה.
זה תוצאה של ציפיות יתר,
לא מהבת מצווה,
אלה מהילדים.
<נעמה>
שאריות של החייםLady luckMaskedCat
12/09/2014 15:32
אוי, כמה שאני מזדהה נעמונת...
עוד חודש הבת מצווה הראשונה של ילדה מהכיתה שלי, והיא מתכוונת לעשות אותה במועדון בעזריאלי.
תאחלי לי בהצלחה O_O
לא התחברתי מאל זמן, והתגעגעתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
-קלבושית-
Zippers
12/09/2014 15:38
גם אני לא התחברתי הרבה וגם אני התגעגתי :)
מאחלת לך שתעברי את "תקופה הבת מצווה" בשלום.... (אני נשמעת דרמטית 0_0 )
אבל יכול להיות שיש כאלה שפחות בנויים לזה (כמוני אהמ אהמ...)
מאחלת לך הנאה בבת מצווה :)
<נעמה>
12/09/2014 15:48
אני חושבת שאני אהיה כמוך..
ואת בהחלט נשמעת דרמטית :)
*חיוך מפגר על הפנים*
תודה נעמונת!
-קלבושית-
Zippers
12/09/2014 16:06
בכיף...
תודה לך :)
<נעמה>
Lady luck
12/09/2014 15:43
מצטערת לשמוע בקשר למה שקרה ב"בת-מצווש".
לרוב ילדים בגילך חושבים בעיקר על ' להנות ' ו' לכייף '.

כיום לא הולכים לבת מצווה, הולכים לכייף, יוצאים בשביל להנות.
להבדיל משכשאתה מבוגר ואתה מניח במעטפה כסף שעבדת בשבילו קשה, כשאתה ילד (ברוב המקרים - שאת בכלל לא נכללת בהם) אמא או אבא שמים לך כסף ואתה יוצא להנות.

חבל שזה המקרה, אני באמת מקווה שלפחות נהנית באופן כללי מחברתה הנעימה של משפחתך, הקרובה או המורחבת.

המון המון מזל טוב אגב!
Zippers
12/09/2014 16:09
ניסיתי להינות, אבל לא הצלחתי...
זה פשוט לא בשבילי כל הבלגן הזה...
המשפחה שלי לא הוזמנה, זה רק החברים
אבל תודה רבה בכל מקרה! :)
<נעמה>
stoRIes&
12/09/2014 17:13
היי לך(:
תקשיבי הייתי בהמון בת מצוות, והסוד הוא "לא להיות אגרוף קפוץ".
אני מבינה אותך..גם לי היו כמה מקרים..אבל ככה את נמנעת מזה:
תשתדלי להתחבר כמה שיותר ולהסתובב עם אנשים, ואל תהיי סגורה וביישנית כזאתי..תנסי להשתחרר, כי תאמיני לי שיזה יעזור לך להכיר אנשים..הם יחשבו שאת מגניבה וכיפית וירצו להתחבר איתך.
בהצלחה3>
Zippers
13/09/2014 10:11
תודה רבה לך :)
אשתמש בעצותייך!
<נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.