עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

מכתב תודה

08/09/2014 20:27
Zippers
הי, אתם! 
כן, אתם. 
אתם שהרסתם. 
שהסתכלתם ובלי מבט שני, 
שברתם. 
שירדתם, 
שללכתם, 
שריכלתם, 
שעצבנתם, 
שצחקתם, 
שראיתם מבנה בנוי ודרסתם, 
שצעקתם, 
שנפנפתם, 
שגררתם, 
שצבעתם, 
שקילפתם, 
שבניתם, 
וכשחשבו בדיוק שהחמאתם, 
טעיתם. 
שידעתם, 
שהקשבתם, 
ובכל זאת עשיתם, 
את כל הדברים שלמעלה כתובים. 
אז עכשיו לכם אני כותבת במילים, 
כותבת, מבקשת, 
אולי פשוט מתפללת, 
רק רוצה, 
לכם לומר תודה. 
תודה שצחקתם, שהייתי בוכייה, 
שעשיתם הכל כדי שאהיה עצובה. 
שידעתם ועשיתם כאילו הקשבתם, 
ולבסוף על כל סודותיי התלחשתם, 
שתמיד עצבנתם, שתמיד צחקתם, 
שתמיד אבל תמיד לי גרמתם, 
לצרח מכעס! ולא רק זה, 
אלא שכל דבר ברשימה נעשה, 
מצאתם עוד דברים לצחוק כבדיחה, 
רק כי מבפנים הייתם חלשים. 
כי נגררתם, רק הפסדתם, צחקתם בלי מילים. 
אז האם אתה יודעים, האם כבר ניחשתם, 
מדוע לכם אני מודה כשאיתי רבתם? 
מודה לכם אני, מודה מכל הלב, 
כי אותי בניתם בכאב. 
חיזקתם אותי, ולמדתי להסתדר, 
לא תמיד האור נדלק בסתר. 
כי למדתי לבנות דברים יותר חזקים, 
כדי שאותי לא יהרסו במכות או במילים, 
ואף אחד לא יודע,עליי מה עבר, 
כי לכל אחד הסיפור שלו, כל אחד שונה מהשאר. 
מכם די סבלתי, הרי זה ברור, 
הרי שאחרת לא הייתם יודעים מזה הסיפור, 
ולספר זה הדבר הטוב שיש לי בחיים, 
הדבר הטוב שנותנות לי המילים, 
אז הפעם אני מכל הלב מודה, 
ולא רוצה שתבקשו סליחה, 
כי לימדתם אותי לבנות חומות יותר חזקות, 
חומות שמחזיקות,עומדות, חומות שלא נופלות. 
אז שוב לכם, לא סליחה, 
זהו רק מכתב תודה.
 
שי
שאריות של החיים
שאריות של החיים
08/09/2014 20:30
את מדהימה.
Zippers
08/09/2014 20:55
תודה לך מאוד
מקסימה! ;-)
שי :-)
12/09/2014 15:32
אוי, שי שלי...
אמרתי לך כבר כמה אני אוהבת אותך?
3>
Zippers
04/10/2014 12:32
תודה רבה לך!
אמרת, אמרת ;-) אבל כיף לשמוע שוב...
שי :-)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.