עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

אין לי כוח

26/08/2014 20:47
Zippers
מה עבר עלי השבוע הזה...
במהלך שלוש ימים הספקתי לישון אצל שני ידידים שלי,
ועוד להזמין אחד לביתי,
לקחת ספרים מבית הספר החדש,
ולקנות עטיפות...
מכל החופש, אני מרגישה שזה השבוע שהיה הכי כיף שהיה לי...
כל החופש שלי בובז.

בבית הספר החדש שלנו פתחו קבוצה בטלגרם (כמו ווסטאפ) של כל השכבה.
זה רק של 70 ילדים, שזה חצי בכלל, כך שזה בכלל לא שכבה שלמה,
ואני בכלל לא מכירה שם אף אחד...
ככה הולכת השיחה בינהם:

*בוקררר
*בוקר מושלם
*בוקר 
*בוקר!!! 3>
*בוקר טוב :)
*בוקר נפלאאא
*מה ניש?
*סבבה
*סבבי
*מה איתך?
*סבבה
*משעמם
*למה אתם לא חופרים?
*תחפרו
*בוקר טובבב
*התעוררתי רק עכשיו

באמת שככה הלכה השיחה, זה פשוט מפגר...
הם לא מכירים אחד את השני בכלל,
ומה שעצוב זה שבהתחלה שיטפתי עם הפיגור הזה פעולה!
אני אשכרה בזבזתי שעה בטלאפון כל יום על הקשקושים שהולכים שם.
אני מרגישה מפגרת...
הפסקתי לדבר שם משמעותית.
והכי מעצבן, הם פשוט צבועים
אחת מצלמת ארנק שהיא קנתה:

*יואו זה מושלם!!!
*מאלףףףף 3> 3> 3>
*תודה אוהבתתת
*אומייגוד איפה קנית אותו הוא מהמם!!!
*תודה!!! אני לא מגלה...

באמת שאני שונאת צביעות, פשוט לא הגבתי.
לא היה לי כוח או רצון לכתוב עוד תגובה מפגרת שאני לא באמת חושבת ככה.
הכיתה שלנו חושבים שאנחנו מושלמים ומגובשים.
תגידו?! אתם חיים בסרט?!
איזה מגובשים ואיזה מושלמים?!
זאת התחלה השנה, אפילו לא התחלנו לריב, אני לא מכירה שם אף אחד.
אני חושבת שיקח לי שייקח לי לפחות חצי שנה להשתלב.
עוד חצי שנה הלכה לה...
אין לי כוח.
פשוט אין לי כוח.
אני חושבת שאמרתי את זה לפחות אלף פעמים.
אני פשוט לא קולטת כמה ההזדמנות הזאת מדהימה,
מה היה קורה אם הייתי צריכה להישאר עם הכיתה שלי עוד שנה?
מבולבלת לגמרי,
עוד שישה ימים זה נגמר.
<נעמה>

LiliMaskedCatתמר גלעד
מאיה נוימן
26/08/2014 21:09
כל כך מזדהה. הכל יהיה בסדר. כיתה חדשה - התחלה חדשה. בהצלחה 3>
Zippers
26/08/2014 21:13
וואו, תודה רבה לך :)
אני מעריכה את זה מאוד 3>
<נעמה>
26/08/2014 22:58
חחחח מכירה את השיחות המפגרות האלה בוואצפ XD
ליפני כמה ימים דיברנו משעה 1 בלילה עד 6 בבוקר בקבוצה ,
ולא שיחות משמעותיות סתם צחוקים .. -_-
אל תידאגי יהיה בסדר , (: את ילדה מדהימה , את תיסתדרי 3>
Zippers
26/08/2014 22:59
תודה רבה לך!
אני שמחה שאת מבינה אותי...
נ.ב. גם את מדהימה :)
<נעמה>
Lady luck
26/08/2014 23:04
נעמה הנעימה יש לי כמה דברים לומר לך:

התחלה חדשה היא תמיד מעט מורכבת, שום דבר לא באמת ידוע וצריך לגשש באפלה, והרי מצד שני אין מפחיד מהפחד עצמו.

אני מאמינה שזה קטן עלייך, רק תהיי את ותפגיני בטחון מההתחלה, תני להם להכיר את ה'אני הבטוח שלך', וכך תרגילי אותם לכך, לא צריך יותר מזה.

דבר שני, אני חושבת שאת צריכה לקחת על עצמך, במיוחד בחופשים, מן פרוייקט שכזה.
להעסיק את עצמך ולהתפתח בתחום שמעניין אותי, אפילו לנהל דף פייסבוק של משהו מעניין, מלא ילדים ואף נערים ירצו להצטרף לשם ובינינו? ככה מכירים אנשים חדשים.

כמו שרשמתי מקודם כך גם אסכם.

מאמינה בך, את ילדה מופלאה וחכמה מאד!

אשת המזל
Zippers
26/08/2014 23:28
התחלות חדשות בהחלט מבלבלות, איזה מזל שיש כאן אנשים מדהימים כמוך שנותנים עצות נפלאות :)
תודה רבה לך!
אני לא חושבת שאקח על עצמי פרוייקט כזה, אני מכירה בנות שניסו לנהל כאלה דפים ולא הצליח להן כלל, שלא תביני אותי לא נכון, אני לא לא פותחת בגלל הפחד מהכישלון, פשוט אין לי כל כך הרבה דברים לשתף שם, חוויות, סיפורים ושירים יותר מתאימים לבלוג, לא?
נראה לי שזה מאוד עמוס לנהל גם בלוג, וגם עמוד בפייסבוק, בינתיים אני מעדיפה לעסוק בדבר אחד, אבל תודה רבה על העצה המעניינת, אולי בעתיד אקח אותה בחשבון :)
<נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.