עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

לחץ חברתי?

19/08/2014 13:05
Zippers
זה קרה ממזמן.
זה היה בשיעור אומנות.
כל "המקובלים" קיללו אחד את השני וצחקו.
ואז כולם הביטו בי. 
"החנונית".
"בואו נתערב שנעמה לא מסוגלת להגיד בת **** או לכי ******"
אמרו בלעג.
בלעתי את רוקי. 
"אני יכולה, לך ******" אמרתי להם.
זה היה קל, כביכול.
רק אמרתי שתי מילים, לא יותר מזה.
נגררתי אחריהם.
הם גיחכו והמשיכו הלאה לבן אדם הבא.
הם ניגשו לילד אחר,
לא מקובל, אבל גם לא חנון.
ילד טוב.
"תגיד לך *****"
"לא רוצה"
"תגיד יה פחדן"
הוא ילד חכם.
הוא לא נגרר.
לא כמוני.
פחדתי.
אתם מבינים?
אני פחדתי.
חברות שלי לא היו לצידי ברגע הזה.
הייתי לבד.
אז נגררתי.
הצלתי את עצמי,
אבל לא הייתי צריכה להגיד את זה.
לא הייתי צריכה להיגרר.
אני אף פעם לא נגררת.
אז מה בעצם קרה?

שלכם, שבאת באמת לא אוהבת לקלל...
<נעמה>


שאריות של החייםLady luck
PureBlack
19/08/2014 13:18
גם אני לא אוהבת לקלל, ועוד יותר להיגרר, אבל את לא מושלמת...
נגררת פעם אחת...
אז מה?
את בן אדם.
את עושה טעויות.
הכי חשוב זה שלמדת מזה לפעם הבאה...
תראי להם מה זה, אה?
בשמי :)
Zippers
19/08/2014 13:20
תודה לך, באמת שזה עוזר :)
למזלי הרבה, סביר להניח שלא אפגוש אותם יותר, אני עוברת לחטיבה...
נ.ב. הילה, זאת את?
<נעמה>
שאריות של החיים
19/08/2014 13:32
אל תתני להן לשנות אותך! את לא צריכה להכנע אליהן... את טובה יותר מהן..
Zippers
19/08/2014 13:54
וואו, אני לא יכולה אםילו לבטא כמה אני מודה לך.
תודה תודה תודה.
<נעמה>
Lady luck
19/08/2014 13:54
זה הבלוג הראשון שנכנסתי אליו, נדדתי לקרוא עוד כמה פוסטים של אחרים וחזרתי בחזרה אלייך.

את כותבת נפלא!

הצעה לי אלייך נעמה.

אל תסתכלי על זה כך כאילו נגררת אחרי הילדים, בסך הכל אמרת שתי מילים, קשות ככל שיהיו אבל עדיין רק מילים ובשביל שיעזבו אותך בשקט.

כל עוד זה מסתיים שם מצבך נפלא, כמובן שלקראת סוף החופש עולות כל מיני מחשבות, גם אני הייתי שם די מזמן, חששות ובלגאנים בימים האחרונים של החופש זה משהו שליווה אותי תקופה ארוכה מאד בתור ילדה ולאחר מכן בתור נערה.

זה מובן אבל מה שהיה היה, אי אפשר לשנות, מתקדמים משם :)

ניכר בבלוג שלך ובתגובות שלך לא פחות כי את נערה אנטליגנטית מאד, רגישה וחיננית.

בחיבה רבה ובחיבוק חם!
אשת המזל
Zippers
19/08/2014 13:56
אשת המזל.
את מדהימה, באמת מדהימה.
אלפי תודות,
גרמת לי להירגע...
אני שמחה שעוד מישהי עברה את זה, למרות שאני לא מאחלת דבר כזה לאף אחד...
וואו, תודה לך :)
<נעמה>
19/08/2014 16:26
אם את לא אוהבת להיגרר, אל תעשי את זה. זה כמו לא לאהוב סקס ולעשות סקס מבחירה. לגמרי בשליטתך.
בקשר למה שאת אומרת עם קללות, אני מבינה מאיפה שזה בא וזה מאוד יפה, אבל אני לא יכולה להריץ יום בלי כמה קללות טובות על השידה שנתקעתי בה או משהו כזה.
אני גם לא עושה מזה כל כך ביג דיל, כל עוד לא קיללתי נפש חיה, זה לא כואב לי.
Zippers
20/08/2014 10:47
תודה אליס, זה עזר לי...
אני לרוב לא נגררת.
האמת, שאני לא נגררת בכלל, אבל כנראה לא היה לי כוח להתמודד איתם, אז בחרתי כביכול בדרך "הקלה"... ואני מתחרטת על זה, הייתי צריכה להתמודד איתם ולא להתחמק.
גם אני יכולה לדפוק קללות אם אני חוטפת מכה (ואני חוטפת המון מכות) אני אני מקללת בשקט, או בלב...
אני אתעלם מהסקס בגלל שאני בת 12 ^^
אבל בכל מקרה תודה על הכל :)
<נעמה>
MaskedCat
19/08/2014 19:20
אני לא הייתי מגדירה זאת כלהגרר, אני הייתי שמחה מההזדמנות שיש לי, הייתי מחייכת אליהם בחביבות ואז אומרת את שתי המילים.
שיתפת פעולה, אם היית מתווכחת למה זה היה מוביל? ומה זה היה נותן?
Zippers
20/08/2014 10:51
שיטוף הפעולה הזה, מילים שאני ביום יום מנסה לא להגיד,
הם אמרו שאני לא מסוגלת, אז אמרתי...
אני חושבת שזה נקרה להיגרר, אבל בכל זאת תודה ניקול,
משמח אותי לשמוע שאת בעדי, סביר להניח שאם הייתי מתווכחת לבד מול כל המקובלים זה לא היה נותן לי כלום...
האמת שלא חשבתי על זה ככה, יפה לראות נקודות מבט שונות...
תודה על העזרה :)
<נעמה>
girle life
20/08/2014 16:53
אני לא מתכוונת לכעוס עליך כי נגררת אחריהם, להיפך אני בטוחה שלמדת לקח מטעויות לומדים, אני מקווה שלא יחזרו מקרים כאלה בעתיד של נערים שמכריחים אותך לקלל, שלך ילדת חיים.
Zippers
20/08/2014 17:58
תודה רבה לך :)
באמת שאני מעריכה את זה...
גם אני מקווה...
אבל
<נעמה>
22/08/2014 17:12
וואוו ילדים באמת עושים את זה ? :O
ידעתי שילדים מקובלים עפים על עצמם , אבל הם ממש מיתנהגים כמו ילדים קטנים -_-
זה מוזר לי תאמת , ביגלל שבבצפר שלי כול מילה שניה זה קללה XD
את יותר חזקה מימה שאת חושבת , ואת לא צריכה להיגרר אחריהם , אל תירדי לרמה שלהם את שווה הרבה ( הררבבבהה ) יותר מיזה !! בהצלחה (:
אווהבת אוותך 3>
Zippers
22/08/2014 22:13
וואו, מדהימה אחת, תודה תודה תודה.
אני לא יכולה לבטא כמה המילים שלך חזקו אותי.
אל תדאגי, אני מקווה שאני לא ארד יותר לרמה שלהם...
<נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.