עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

שחור, לבן, אפור

29/06/2014 17:14
Zippers
שחור, לבן, אפור. 
אלה הצבעים החשובים ביותר לזכור. 
שחור, לבן, אפור. 
הם אלה שמצביעים על חושך ועל אור.

השחור הוא הצבע הראשון ברשימה. 
הוא זה שמצביע על האופל ועל החשכה. 
בצללים אפלים, במקומות שבהם הליל בחר להיות, 
שם את הצבע השחור תוכלו לראות. 

שחור זהו צבע של הרבה דברים. 
צבע של לילה, בגדים וגם ספרים. 
יש מיליון או יותר דברים שחורים. 
אך בתוך הרשימה- 
החיים לא נמצאים. 

ועכשיו הלבן, הצבע השני. 
צבע של טוהר, של יופי תמידי. 
לבן הוא צבע שאין לו הרבה גוונים. 
אבל גוונים הוא לא צריך, הוא פשוט כך מתאים. 

לבן הוא גם צבע של הרבה דברים. 
צבע של אור, צבע תמים. 
יש לפחות מיליון או יותר דברים לבנים. 
אך בתוך הרשימה- 
החיים לא נמצאים. 

ועכשיו נשלבנה- שחור ולבן. 
הצבע שיוצא הוא הרי כמובן. 
הוא הצבע האפור, הצבע הלא ברור ברשימה. 
כי הוא לא מצביע על שום דבר בחיבה. 

שחור ולבן- הם צבעים כה ברורים. 
כמו היום אל הלילה, כמו הים לדגים. 
אז איך זה יוצא, הרי שאיך זה מובן, 
שלהם יוצא צבע כל כך מבולגן? 

אפור הוא הצבע האחרון ברשימה. 
ואין לו דרך, אין לו שוני, הוא לא תופס שום צורה. 
לפעמים הוא מדכא ולפעמים הוא גם יפהיפה. 
אך זה אנחנו יכולים לבחור,  
לבחור איך הוא נראה, בעזרת הלבן והשחור. 

לאפור יש מיליוני גוונים. 
ויש דווקא די הרבה דברים אפורים. 
הוא צבע של ענני גשם, של קירות כופים. 
הוא צבע שאת הכל מראה, 
הוא צבע שקשה אך גם יפהיפה.  
אין כל כך הרבה דברים אפורים,
אך בתוך הרשימה שלה- 
החיים נמצאים...
 
שי
שאריות של החייםsimcowsin
שאריות של החיים
29/06/2014 17:20
מקסים...
Zippers
29/06/2014 17:31
תודה...:-)
worki
29/06/2014 17:55
אייזה כישרוווןן..!
Zippers
29/06/2014 17:59
תודה, גם את סופר כישרונית!
simcowsin
30/06/2014 07:04
קודם כל יש לך כישרון אדיר!
יש לי שאלה מאיפו את מוציה את התמונות האלה?
Zippers
30/06/2014 07:23
תודה רבה!
לגבי השאלה שלך, זאת שאלה טובה, גם אני לא יודעת מאיפה אני מקריצה אותן...;-)
לא, סתם, אני כותבת בגוגל תמונות את השם של הפוסט או חלק מהשם או משהו קשור...ברדך כלל אני צריכה לגלגל הרבה למטה בשביל למצאו תמונה יפה מתאימה.
שוב תודה! ;-)
simcowsin
30/06/2014 16:59
וואלה תודה!
שתדעי שיש לך כישרון ענקי!!
Zippers
30/06/2014 17:10
אין על מה, תודה לך!
03/07/2014 00:47
עמוק,מרגש
Zippers
03/07/2014 08:23
תודה רבה, את כותבת יפהיפה וזה נותן לי המון שאת אוהבת את הכתיבה שלי...;-)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.