עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי
זה רק אנחנו, נעמה ושי.
אין לנו כוחות על, אנחנו לא יודעות לכשף וגם לא ערפדיות צמאות לדם.
סתם עוד שתי בנות עם דמיון פרוע שאוהבות לכתוב.
יש לנו חיים רגילים, חברים רגילים, מציאות רגילה וכיתה (לשעבר) דפוקה.
וזה די הכל... בערך :-).
חשוב לציין שדיי משעמם לנו בחיים...
אבל בכללית, אנחנו אוהבות את החיים, ואנחנו מאושרות.
אנחנו בנות 13 בערך, שכנות, ובאותו בית ספר.
קצת קשה לדמיין שתי בנות יותר שונות... טוב, אולי אנחנו קצת מגזימות, אבל אנחנו באמת שונות.
אבל אנחנו חברות ממש טובות.
אנחנו אוהבות ללכת לבריכה (ביחד) לדבר ולצחוק (ביחד) ללכת לטיולים (ביחד)...
בקיצור, אנחנו אוהבות להיות יחד!
בגלל שאנחנו עברנו לחטיבה, ואנחנו בשתי כיתות שונות, אז החלתנו שבלוג זה רעיון גאוני בשבילנו.
חברים
הילהרות.mayyanlev.0Rozולריהאלונה ✮
Winterאוהב(ת) שום!ליה123LonelyGirlLihi UnicornLady luck
Liliתיאוgirle lifei don't careThe Cheshire CatMaskedCat
see from the heartRainסופרת כוכביםTigerLilyספירTEUT
Anime_GirlBlackChamomileHere To LoveMeshiבין הצלליםSNOW
מאיה נוימןalicegirl_from_marsits just me .simcowsinעדן מאיר
mycatlife :3אני.נוםנום23שאריות של החייםלילך ציבעוניcosmicBFF
אז מי זאת נעמה?

היי,
אני נעמה.
למעשה, אני לא יודעת אם כתיבה זה "החיים" שלי, או שלא הייתי אני לולא הכתיבה, או שבלי הכתיבה לא יכולתי לחיות.
אני פשוט אוהבת לכתוב.
זה נחמד להחיות מחשבות בעזרת מילים, או לתעד חוויות ודעות, אבל זה לא יותר מזה.
זה לא החיים,
זה לא אני,
זה רק חלק קטן.

טוב, אז קצת עלי?
נעמה, 14+,
מכורה לשוקולד,
אוהבת לצייר,
להתנחל מול המחשב,
להיות עם חברים,
לצחוק עם חברים,
אוהבת לצחוק בכללי,
אוהבת מאוד מאוד לחייך אבל לפעמים זה פשוט קשה מידי,
אוהבת כל סוג מוסיקה (מזרחית לא נחשב)
תקועה עמוק בגיל ההתבגרות, אז תתכוננו, כי בימי מחזור קשים אני אפרוק כאן את נשמתי, יכאבו לי הידיים מרוב הקלדות.
וביחסים סבירים+ עם המשפחה טפו טפו :)
אזז...
נעים להכיר 3>
אז מי זאת באמת שי?

"השקט שלי דיבר אלפי מילים, ולא שמעתם אף אחת."
אני שי.
קצת שונה, קצת מוזרה, שקטה לגבי חיי.
כותבת, קוראת, אולי חכמה, קצת פסיכית והרבה משוגעת...
כן, זאת אני.
Welcome.
We are all weird and life is a little weird and when we find" someone whose weirdness is compatible with ours,
We fall in mutal weirdness and call it love."

גלימה שחורה

03/06/2014 08:32
Zippers
בסימטה אפלה.
באמצע הלילה.
איך הגעתי לכאן?
אני צורחת שיעזרו לי אבל אף אחד לעזור לא מוכן.
ואז, אני רואה אותו.
ברגע שהלילה צבוע כולו בשחור.
כשלא רואים אם אתה מסתכל מלפנים ולאחור.
אני רואה אותו.
כשכל פנסי הלילה כבים.
כשהעטלפים אל העצים שבים.
אני רואה אותו.

הוא זה שגורם לכל הסבל בעולם.
ובלעדיו העולם היה כולו מושלם.
ובגללו המציאות קרה קקרח.
ובגללו אני מנסה לפלס בה פתח.
ובגללו העולם הוא לא עוגן.
ובגללו הגורל מכה בי ככוגן.
הוא שליח האפלה, בן מוות.
לא ייתכן שאני בו מתאהבת!

כשגלימתו השחורה נפרסת ברחובות.
אהבות נשברות ותקוות מתעופפות.
השמיים הכחולים כהים הופכים להיות שחורים.
והכוכבים הם, אפורים.
כשאני הולכת קדימה אני רואה שחור.
כשאני מסתכלת לאחור אני רואה שחור.
כשאני מתעוררת אני רואה שחור.
אך כשאני רואה אותו, אני מתקשה לנשום.
ועיני מביטות בעיניו הסגולות.

עיניו הסגולות מחפשות אחרי.
אני בודקת כל רגע אם הוא לפני.
נזכרת בסימטה החשוכה, אהבה ממבט ראשון.
אך גם בגללו יש לי סיוטים אני לא מסוגלת לישון.
הוא רודף אחרי, ואני ממנו בורחת.
הלוואי והייתי את הכל שוכחת.
אך אותו אני כל הזמן זוכרת.
הוא רודף אחרי, למרות שאני אליו לא חוזרת.

הוא מחבק אותי אליו חיבוק אוהב.
כל שריר מהבריחה שלי ממנו לי כואב.
אני טובעת מהופנטת את תוך עיניו הסגולות.
זה הכל אך ורק אשליות.
לא ייתכן שבי הוא מתאהב.
ולא ייתכן שממנו ליבי דואב.
אבל הוא רע ואכזרי, ואין בו טיפת רחמים.
ואני שונאת אותו על כך שמצא בליבי  מקום חמים.

כשגלימתו השחורה נפרסת ברחובות.
אהבות נשברות ותקוות מתעופפות.
השמיים הכחולים כהים הופכים להיות שחורים.
והכוכבים הם, אפורים.
כשאני הולכת קדימה אני רואה שחור.
כשאני מסתכלת לאחור אני רואה שחור.
כשאני מתעוררת אני רואה שחור.
אך כשאני רואה אותו, אני מתקשה לנשום.
ועיני מביטות בעיניו הסגולות.

 הוא הפך אותי לכמוהו ואז עזב.
אהבת שווא, אהבת כזב.
ואני אנקום בו על זה שעכשיו, יש לי עיניים סגולות.
ועל זה שאני מהלכת בצללים ובלילות.
אני בת המוות, שליחה של האפלה.
ליבי קשה כאבן ואני רק אומללה.
אני גורמת לאחרים סבל ואכזבה.
אבל אני הכי נהנת כשאני שוברת אהבה.

כשגלימתו השחורה נפרסת ברחובות.
אהבות נשברות ותקוות מתעופפות.
השמיים הכחולים כהים הופכים להיות שחורים.
והכוכבים הם, אפורים.
כשאני הולכת קדימה אני רואה שחור.
כשאני מסתכלת לאחור אני רואה שחור.
כשאני מתעוררת אני רואה שחור.
אך כשאני רואה אותו, אני מתקשה לנשום.
ועיני מביטות בעיניו הסגולות.

אז מי אתה?!
נעמה

שקד
שאריות של החיים
03/06/2014 09:47
ווואו אומייגאד זה פשוט... לא יודעת אני לא מוצאת מילים לתאר את היופי הזה...
Zippers
03/06/2014 09:49
וואי, כל כך תודה :)
03/06/2014 10:13
את ממש מוכשרת!
Zippers
03/06/2014 10:34
עשית לי את היום... :)
03/06/2014 10:30
ואו זה ואו
Zippers
03/06/2014 10:35
תודה רבה! :)
שקד
03/06/2014 15:11
יפה!!!
Zippers
03/06/2014 15:39
תודה רבה!!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לפגוע

הם לא מבינים.
לא מבינים שהם פוגעים.
והם ממשיכים כאילו כלום.
ואולי הם מבינים?
אולי הם סתם רוצים להוריד את הבטחון?
אולי הם סתם נהנים להשפיל?
חצים ועוד חצים.
קללות ועוד מילים.
אולי מה שהם אומרים, זאת בעצם... האמת?
תן חיוך

אני מחייכת לאנשים שעוברים ברחוב.
ולאנשים שעשו מעשה טוב.
לנער צעיר.
או לאישה מבוגרת.
אני פשוט חיוכים לכולם מפזרת.
אני פשוט מחייכת לכולם,
כי חיוכים גורמים לעולם להיראות מושלם.
לעשיר, לעני, לדתי או חילוני,
מחייכת חיוך גם במראה לעצמי.
לאיש עצוב או שמח.
לאישה בהיריון או סתם איש קירח.
אני מחלקת לכולם חיוכים ככה סתם.
זה לא בתשלום זה פשוט בחינם.
אני לא צריכה סיבה בשביל חיוך לתת.
רק חשוב שהחיוך הזה יהיה באמת.
וכשהם מחזירים חיוך, גם אם הוא פצפון.
זה נותן הרגשה של שביעות רצון.
כוכב בשמיים

אני מאמינה,
כשמישהו חשוב מת,
הוא הופך לכוכב, כוכב בשמיים.
כי גם כשיהיה קשה וחשוך,
הוא יאיר את הליל.
וגם כשאתם חושבים שהוא עזב,
הוא תמיד יהיה מעליכם,
ויצפה בכם,
במבט מלמלה.
אלפי כוכבים

אלפי כוכבים,
מאירים בשמיים,
באורם הקלוש,
מנסים לנחם.

אלפי כוכבים,
מפוזרים בשמיים,
אבודים הם כולם,
יחד אתכם.



תצחק
אז נכשלת במבחן?
זו הזדמנות להתמודד עם כישלון.
אז מישהו עקף אותך?
יש לך יותר זמן לחשוב על מה אתה רוצה.
אז חברה שלך בגדה בך?
היא לא הייתה שווה את זה מלכתחילה.
אז היה לך יום רע?
יהיו ימים טובים יותר.
אז אתה טעית?
להבא אתה יודע את התשובה.
אני יכולה להמשיך. זו לא בעיה.
אבל זה לא חשוב.
עוד שנה, אתה תזכור את זה?
לא.
האם זה באמת כזה חשוב?
וגם אם כן- אתה באמת חושב שלא יהיו הזדמנויות אחרות?
ולכן, ידידי, תישען אחורה,
תעצום עיניים,
ותצחק.
דבש

"דבש, הכל דבש,
כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש, הכל דבש,
כל היום אני מתאהבת,
שונאת אותך,
מחדש..."

(מתוך השיר "דבש, הכל דבש")

אולי ככה העולם באמת היה דבש.
ככה לא היינו משקרים כל יום מחדש.
דבש הוא מתוק, אך יש בו עקיצה.
וכאלה החיים...
מרירות מתוקה.